צ"א 29628-07-17

תקציר

המדינה ביקשה לאסור את יציאתו של המשיב מן הארץ, וזו נתקלה בהתנגדות מצד האחרון. בית המשפט בחן האם קיים יסוד סביר להניח כי התרת יציאתו של המשיב לחו"ל תשבש את ההליך המשפטי. בהתחשב במכלול הנסיבות, הגיע השופט למסקנה כי אין מקום להטיל איסור תנועה. למשיב היו אינטרסים עסקיים מהותיים בחו"ל והוא החזיק בדרכון זר, אך הוא הוכיח אמינות בכך שניהל את עסקיו תוך הקפדה על הליכים משפטיים בעשור האחרון. באופן משמעותי, האישומים החמורים נגדו בוטלו או זוכו, בעוד שאר האישומים היו חמורים פחות. זאת ועוד, התקדמות ההליכים המשפטיים הצביעה על הקלה, והתנהלותו של המשיב שיקפה את נכונותו לשתף פעולה. השופטת הכירה בדמיון בין עניינו של המשיב לזה של מיכאל גנור, אך הדגישה את ההבחנה המכרעת בדבר רמת האמון. בניגוד לגנור, שהפר את תנאי הסכם עד המדינה, המשיב היה נוכח באופן עקבי בדיונים וכיבד צווי בית משפט. למרות שהמשיב הגיש לאחרונה בקשה לאישור הגירה, השופט מצא את הסברו סביר, במיוחד בהתחשב באינטרסים העסקיים שלו בחו"ל. זאת ועוד, הפגיעה במשיב מאיסור תנועה, יחד עם היעדר כל הפרת אמונים, גברו על התועלת שבהטלת הגבלה כזו. תחת זאת, הורה השופט על ערבויות נוספות להבטחת נוכחותו של המשיב, לרבות ביטחונות כספיים והתחייבויות מצדדים שלישיים. ההחלטה דחתה את בקשת המדינה לאיסור תנועה, תוך הדגשה כי זכותו של המשיב לחופש תנועה גוברת על האינטרס הציבורי במקרה זה.