ע"ע 593/08

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין מוסד סיעודי בפתח תקווה לבין אחות מעשית שפוטרה מעבודתה, בנוגע לתנאי העסקתה ופיטוריה . בית הדין האזורי לעבודה פסק לטובת האחות, שהכיר במעמדה כעובדת החל מיום 17.11.2004, וקבע כי פוטרה ללא רשות בעודה בהריון, בניגוד לחוק עבודת נשים. המעסיק ערער על ההחלטה, ובעיקר ערער על קביעותיו העובדתיות של בית הדין. הנושא הראשון היה תקופת ההעסקה, כאשר המעסיק התעקש שהיא הייתה פחות מחצי שנה, בעוד העובד טען שהיא חרגה מתקופה זו. בית הדין לערעורים הסכים עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה העובדת הועסקה החל מחודש נובמבר, בהתבסס על עדותה המהימנה ודחיית ראיות המעסיק. זה היה משמעותי שכן על פי חוק עבודת נשים, עובדת בהריון עם מעל שישה חודשי שירות חייבת היתר פיטורים. המחלוקת השנייה נגעה להריונה של העובדת בעת הפיטורים. המעסיק טען כי לעובדת היו שני הריונות, והראשון הסתיים בהפלה, שהמעסיק היה מודע לה. ההריון השני, לטענת המעסיק, לא היה ידוע להם בעת הפיטורים. עם זאת, בית המשפט המחוזי זיכה את עדותה של העובדת כי הייתה בהריון באותה עת, ובית הדין לערעורים נעתר לכך, תוך שהוא מציין גם את הודאתו הראשונית של המעסיק בעובדה זו בכתבי הטענות שלהם. כמו כן, נקבע כי העובדת אכן הייתה בהריון בעת פיטוריה ובכך הפריך את טענת המעסיק. מאחר שהמעסיק לא ערער על עיתוי ההיריון ולא ביקש אישור לפיטורים, קבע בית הדין כי הפיטורים אינם חוקיים מבלי לבחון את תפקודה של העובדת בעבודה. לבסוף, הערעור ערער על הפיצוי שנפסק לעובדת, שכן תאריך הלידה בפועל היה שונה מזה שצוין בתביעה. בית הדין לערעורים קיבל טענה זו ותיקן את תקופת הפיצויים, והורה למעסיק לשלם שכר ממועד הפיטורים ועד למועד הלידה בפועל. הערעור נדחה ברובו, והמעסיק חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של העובד, בצירוף חישובי שכר מעודכנים המבוססים על תאריך הלידה בפועל.