בד"מ 23/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא החלטת בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין בנוגע להסדר טיעון שהגישו עו"ד ויקטוריה בן-מאיר בשם המתלוננת ועו"ד משה אלון בשם הנמען. הסדר הטיעון מתייחס להרחקתה של הנמענת מלשכת עורכי הדין בגין עבירות בהן הודתה. בית הדין, המורכב מעו"ד יוסי רובין, עו"ד ניר שמש וחבר ביו דין גיר שמש, קיבל את פסק הדין של רוב בהסדר הטיעון למרות הסתייגויותיו של שמש. פסק הדין, בתמצית, מדגיש את הנסיבות החריגות המצדיקות דחיית הסדר טיעון, השמור בדרך כלל למקרים בהם קיים חוסר איזון בהטבות המוחלפות. במקרה זה, היעדרותה של הנמענת והיעדר הסכמה מפורשת להסדר הטיעון, לצד הוויתורים הצנועים שניתנו לה, מעמידים בספק את התבונה שבאישור הטיעון. בית הדין מכיר בחומרת העבירות, אך שמש מדגיש כי הנסיבות הנוכחיות אינן עומדות בתנאים הנדרשים לאישור. הוא מציע לקיים דיון מקדמי בנוכחות הנמענת ובן זוגה - שיוכלו להעיד מטעמה - לפני שתתקבל החלטה סופית. עם זאת, דעת הרוב, רובין וגיר שמש, סבורה כי יש לקבל את הסדר הטיעון על סמך התקדים המעודד הסדרי טיעון, ומשום שאין פגם או פגם בהודאה. בסופו של דבר, בית הדין מחליט לקבל את הסדר הטיעון, וכתוצאה מכך להתליית רישיונו של מקבל הרישיון לעסוק בעריכת דין, החל מ-19 ביולי 2021. החלטה זו מתקבלת בהעדר הצדדים, ועורך דינו של המקבל מקבל את שכר הטרחה וההוצאות בסך 3,000 ₪.