בג"צ 416/77

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת היכן ילמדו ילדי מושב רמת רזיאל בשנת הלימודים 1978-1979, כאשר ועד המושב וההורים עתרו לחייב את ילדיהם ללמוד בבית הספר הרי יהודה ואילו המשיבים טוענים כי על הילדים ללמוד בבית הספר היסודי הממלכתי עין כרם. בג"ץ פסק לטובת המשיבים בקובעו כי אין לפרש את החוקים והתקנות הרלוונטיים כמחריגים את המועצה האזורית כרשות חינוך מקומית. בית המשפט קבע כי המועצה האזורית היא רשות החינוך המקומית של המוסדות האזוריים שבתחומה, והחלטתו לחלק את האזורים לנוכחות בבתי הספר תקפה. השיהוי בהחלטה על החלוקה האזורית לא נחשב חמור דיו כדי לפסול את ההחלטה. עוד קבע בית המשפט כי לוועדות המעורבות בהחלטה היה תפקיד מינהלי גרידא ולא נפל כל פסול בהרכבן. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי שיקולי הוועדות במטרות החינוך ובערכי היסוד של בית הספר הרי יהודה היו ראויים, והאפליה הנובעת מהחלוקה האזורית אינה בלתי חוקית. טענת העותרים כי השיהוי בהליך קבלת ההחלטות של המשיבים מנע מהם את האפשרות להקים בית ספר משלהם לא התקבלה, שכן היא מעולם לא הוזכרה קודם לכן. בסופו של דבר ביטל בית המשפט את הצו המותנה ודחה את העתירה, תוך שהוא קובע כי ילדי מושב רמת רזיאל ילמדו בבית הספר עין כרם כפי שנקבע על ידי המשיבים.