סע"ש 38352-01-17

תקציר

התובע, עובד במקצועו, תבע את הנתבעים, מעסיקיו לשעבר, בגין תשלומים שונים הקשורים להעסקתו ולפיטוריו, לרבות גמול שעות נוספות, פדיון חופשות, הוצאות נסיעה, דמי הבראה, אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים בגין סחיטה ואיומים שספג לכאורה מהנתבעים. בתוך כך, הנתבעים תבעו מנגד פיצוי בגין גניבת כספים לכאורה מקופת העסק על ידי התובע במהלך עבודתו ובגין עוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מכך. בית הדין מצא כי התובע אכן עבד שעות נוספות ופסק לו 13,728 ₪ עבור גמול שעות נוספות, 11,520 ₪ עבור פדיון חופשה ו-5,292 ₪ עבור דמי הבראה. השופטת גם פסקה לטובת התובע בנוגע לתביעתו לפיטורים שלא כדין, ופסקה לו פיצויים בסך 10,000 שקל, למרות שמצא כי זנח את תביעתו להפרשי פנסיה ופיצויי פיטורים. טענות התובעת לתשלום עבור עבודות לילה, הוצאות נסיעה ואי קבלת הודעה מוקדמת על תנאי העבודה נדחו מחוסר ראיות מספיקות. באשר לתביעה שכנגד של הנתבעים, מצא בית המשפט את התובע אשם בגניבת כספים מהעסק. עם זאת, כמות הגניבות נותרה לא ברורה. הנתבעים נפסקו 50,000 ₪ כפיצוי בגין נזק לא ממוני ו-837 ₪ כהחזר הוצאות מוכחות, ואילו יתר תביעותיהם להוצאות, לרבות חוקר ושכר טרחת עורך דין, נדחו בשל היעדר ראיות תומכות. כמו כן, בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך של 10,000 ₪, בנוסף לסכומים הנזכרים לעיל. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.