ת"א 2378/07

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעת, בעלת גן משחקים, הפרה את זכויות היוצרים של התובעת, חברה המחזיקה בזכויות ביצירות מוזיקליות מוקלטות מסוימות. מהראיות עולה כי הנתבע שיחק את יצירותיו המוגנות של התובע במגרש המשחקים באמצעות מערכת כריזה, וכי הנתבע קיבל מהתובע מספר התראות לפני מועד ההפרה. בית המשפט הוציא צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת להשמיע או לשדר בפומבי את המוזיקה של התובעת מבלי להסדיר את נושא הרישיון עם התובע. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ כפיצוי בגין ההפרה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. בית המשפט קבע כי למרות שהתובע לא הציג ראיות מושלמות, די היה בראיות כדי לבסס את ההפרה. בית המשפט הסביר בפירוט את הדין החל וקבע כי הנתבע אחראי לפי סעיפים 2(1) ו/או 2(3) לחוק זכות יוצרים הישן, 1911. לדברי בית המשפט, מנהל חברה המבצעת הפרת זכויות יוצרים אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ויכול לשאת באחריות אישית להפרה, במיוחד כאשר הוא בעל שליטה. עוד קבע בית המשפט כי השמעת חמישה שירים בהזדמנות אחת צריכה להיחשב כהפרה אחת, ולכן התובע זכאי לפיצוי מקסימלי של 20,000 ₪ בגין הפרה זו.