ער"מ 36221-05-12

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב ערעור נגדי שהגישה המשיבה מטב על פסק דין קודם שדחה את טענותיה של עובדת המערערת, אשר עתרה להכרה ביחסי עובד-מעביד בינה לבין העירייה, ולתשלום זכויות כספיות הנובעות מיחסים אלה. בית הדין האזורי קיבל חלקית את תביעתה של העובדת לזכויות סוציאליות שונות ממטב, קבע כי היא "קבלן כוח אדם" והורה לה לספק למערערת הפרשי שכר ותנאים סוציאליים. הן המערער והן מטוב הגישו ערעורים על החלטת בית הדין האזורי. המערערת טענה כי יש לדחות את הערעור שכנגד על הסף, שכן הוא לא היה "באותו עניין" כמו ערעורה. מנגד, מת"ב התנגדה לבקשה לדחייה על הסף, בטענה כי לטענותיה יש קשר ישיר לטענות המערערת. רשם בית הדין דחה את בקשת המערערת, והביא אותה להגיש ערעור נוסף, הפעם על החלטת הרשם. ערכאת הערעור קבעה כי הערעור שכנגד אכן העלה את "אותם עניינים" כמו הערעור העיקרי, וכי החלטת הרשם מוצדקת. בית המשפט הוסיף והתייחס לפסיקת הוצאות המשפט, וציין כי אף שההוצאות שנפסקו היו גבוהות מהמקובל, לא הייתה עילה להתערב בהחלטת בית המשפט הפרוצדורלי, נוכח התנהלותה של המערערת בהליך והשיהוי המיותר שנגרם בבקשותיה. עם זאת, בית המשפט בחר שלא לחייב את המערערת בהוצאות ערעור ספציפי זה. בסופו של דבר נדחה הערעור, וההחלטה הקודמת בעניין הערעור שכנגד התקבלה.