בש"א 2711/07

תקציר

הערעור מתייחס לבקשה לבטל החלטה קודמת של הרשם ש' ליבוביץ לדחות הליך ערעור מחמת חוסר מעש, ו"להחיות" את הערר האמור. הערעור המקורי ביקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שהטיל עיקול על ערבות בנקאית שנועדה להבטיח את הוצאותיו של צד שכנגד בהליך אחר. בקשת הביטול של המערער נדחתה על ידי הרשם ליבוביץ בנימוק שהמערער לא סיפק הצדקה מספקת לאי הגשת סיכומי טיעונים במועד, ואף לא לחוסר תגובתו לאזהרה בדבר דחייה אפשרית של ערעורו. בהחלטה נקבע כי המערער, שהוא עורך דין, ובא כוחו, המספק לו גם שירותי משרד, היו צריכים שניהם להתייחס להחלטה בדבר סיכומי הטיעונים, והימנעותם מכך לא הייתה מוצדקת. זאת ועוד, מצא הרשם כי הסבריו של המערער בדבר אי הבנה בדבר היקף הייצוג ושירותו במילואים במהלך מלחמת לבנון השנייה לא היוו סיבה מספקת לבטל את החלטת הפיטורים, במיוחד נוכח הסתמכותו של המשיב על ההחלטה הקודמת וחלוקת כספי הערבות כתוצאה מכך. המערער טען כי דחיית ערעורו גרמה לו נזק קיצוני וכי סיכויי הצלחתו גבוהים, אך בית המשפט מצא כי טענות אלה לבדן אינן מספיקות כדי להצדיק את החייאת הליך הערעור. מאחר שהמערער לא סיפק תימוכין מספקים לטענותיו, נדחתה העתירה לביטול ההחלטה הקודמת, ופסק דינו של הרשם ליבוביץ נותר על כנו.