המ"ש 13166-07-25

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוצגו בפסק דינו של בית משפט השלום בתעבורה בחיפה בתיק מס' 13166-07-25 מריח נ' מדינת ישראל ואח' **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הארכת מועד להגשת בקשה למשפט (סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי):** הסוגיה המשפטית המרכזית היא שיקול דעתו של בית המשפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, להאריך את המועד להגשת בקשה למשפט בעבירת מהירות מופרזת. סעיף זה מאפשר הארכות אם יש סיבה מוצדקת לעיכוב בהגשה והבקשה מוגשת מיד לאחר הסרת המניעה, או אם הדחייה תגרום לעיוות דין. בית המשפט מצטט את ע"א 5801/22 אברהם ללוש נ' מדינת ישראל* על עיקרון זה. * **חזקת מסירה בעבירות תעבורה (תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי):** חידוש משפטי משמעותי שנדון הוא תחולתה של תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974. תקנה זו קובעת חזקת מסירה כדין להודעות על עבירות תעבורה הנשלחות בדואר רשום. * **חדשנות משפטית:** תקנה זו מעבירה את נטל ההוכחה. משהוכיח המשיב (מדינת ישראל/משטרת ישראל) כי ההודעה נשלחה בדואר רשום לכתובת הנכונה, ההנחה היא כי ההודעה נמסרה כדין. * **נטל על הנמען:** לאחר מכן על הנמען להוכיח שהוא לא קיבל את ההודעה בשל נסיבות שאינן בשליטתו ולא בשל מעשיו או חוסר מעשיו (למשל, סירוב לקבל אותה או אי גבייה מהדואר). * **חותמת "לא נדרשת" וחזקת סירוב לקבל:** בית המשפט מפרש את החותמת "לא נדרש" על תעודת משלוח דואר שהוחזרה. * **עיקרון משפטי:** חותמת זו מסמלת שהנמען לא אסף את הדואר מהדואר. * **השלכה משפטית:** כתוצאה מכך, הנטל עובר למבקש להוכיח כי אי גבייה זו לא הייתה הימנעות מכוונת אלא נסיבות שאינן בשליטתו. * **בקשות לאחר תשלום בגין משפט ונסיבות חריגות:** ההחלטה מדגישה מאוד כי הארכת מועד משפט לאחר תשלום קנס מותרת רק בנסיבות חריגות ונדירות * **תקדים בפסיקה:** בית המשפט מסתמך על מספר מקרים, ביניהם *ע"א 2096/07 ציפורה כוכבי נ' ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל*, ע"א 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל*, ע"א 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל*, ו-*ע"א 9540/08 עופר מוסברג נ' מדינת ישראל*, כדי לתמוך בעיקרון שהארכות כאלה אינן ניתנות בקלות. * **דוגמאות לנסיבות חריגות:** בית המשפט חוזר על דוגמאות כמו חוסר ידיעה מוחלט של המבקש או חוסר יכולתו לדעת על הדו"ח, או מחלה קשה המונעת ממנו להתייחס לעניין. * **חשד לטקטיקות של עיכוב ו"חרב פסילה":** בית המשפט מביע חשד כבד לבקשות שהוגשו לאחר עיכובים משמעותיים, במיוחד כאשר אמצעים מתקנים (כמו פסילה מנהלית) קרובים. * **עיקרון משפטי:** חשד זה מבוסס על ההבחנה כי בקשות כאלה מונעות לעתים קרובות על ידי רצון להימנע מהשלכות ולא על ידי חוסר יכולת אמיתית להגיב מוקדם יותר. * **תמיכה בפסיקה:** בית המשפט מצטט *ע"פ 51587-11-18 אחמד חמדאן נ. מדינת ישראל* ו-*ע"פ 2754/12 פאול ביסמוט נ' מדינת ישראל* כדי להמחיש כי בתי המשפט נזהרים ממבקשים לעקוף את העונשים כאשר מונפת "חרב הפסילה". זה מדגיש מדיניות שיפוטית נגד ניצול לרעה של פרוצדורה. לסיכום, המקרה מדגיש את חזקת המסירה של דואר רשום בעבירות תעבורה על פי החוק הישראלי ומציב רף גבוה למתן ארכות לבקשות למשפט לאחר תשלום קנס, במיוחד כאשר חלף זמן משמעותי ופעולות מתקנות תלויות ועומדות. נימוקי בית המשפט מדגישים את הדבקות בהליכים משפטיים קבועים ומרתיעים ניסיונות לתמרן את המערכת באמצעות פעולה מושהית.