רע"א 6955/16

תקציר

במקרה משפטי זה, בית המשפט בחן בעיקר את ערעורם של המבקשים בנוגע להחלטות בית משפט קמא בנוגע לגילוי מסמכים ספציפיים ואת הצורך בתגובות נוספות מצד המשיב. המבקשים טענו כי שגה בית משפט קמא בכך שלא דרש תשובות מפורטות מהמשיב, אך נמצא כי הערעור נופל בגדר הוראתו המוקדמת של בית המשפט, תוך שהוא מפנה למקרים קודמים התומכים בקביעה כי אין צורך ברשות ערעור לשאלות שלא נענו. ההתמקדות העיקרית הייתה באיזון בין הצורך בגילוי יסודי לקידום התדיינות משפטית הוגנת לבין הימנעות מעומסים מיותרים והארכת ההליך המשפטי. באשר למסמכים ספציפיים כגון חשבוניות, קבלות ומאזני המשיב, ציין בית המשפט כי ניתוחו המקיף של בית משפט קמא על פני 17 עמודים, בהתחשב בעקרונות הגילוי המרבי ושיקול הדעת הפרוצדורלי, מתיישבים עם תקדימים להתערבות מוגבלת של ערעורים בהחלטות פרוצדורליות. בית משפט קמא דחה את הבקשה לחשבוניות וקבלות, שכן המבקשים לא סיפקו כל סיבה מספקת מדוע יש להמציא גם את המסמכים, שלכאורה כבר היו ברשותם, על ידי המשיב. עם זאת, בית המשפט מצא כי יש לחשוף חשבוניות ספציפיות הרלוונטיות להוכחת חוסר הפרדה לכאורה בין הצדדים, שכן הן עשויות לסייע בטענות המבקשים. באשר למאזני המשיב, אישר בית המשפט את הקביעה כי אלה אינם רלוונטיים להוכחת מוניטין, שכן נתונים פיננסיים לבדם אינם משקפים בהכרח מוניטין עסקי, דעה הנתמכת בפסקי דין קודמים. בית המשפט הדגיש כי הערכת מוניטין, במיוחד בכל הנוגע לרווחיות עודפת נטענה, כרוכה במורכבויות וכי מאזנים אינם השיטה היחידה או הטובה ביותר להוכחה כזו. בסופו של דבר, בית המשפט נעתר לערעור רק על ההנפקה המצומצמת של חשבוניות וקבלות מסוימות, ודחה אותו אחרת, ללא צו להוצאות.