ע"פ 3676/14

תקציר

פסק הדין דן בדיני הראיות הנוגעים למודיעים חסויים, וכיצד הופרו במקרה זה. ניתן לחלק את הכללים לשלוש קבוצות: אינטרס ציבורי, זכות אישית ופונקציונאלי. קבוצת בעלי התפקידים, הכוללת רופאים, עורכי דין וכמרים, מבוססת על מערכת היחסים שבין אדם לבין בעל תפקיד בחוק. קבוצת הזכות האישית, לעומת זאת, מתמקדת במערכת היחסים שבין אדם לעצמו, וכוללת את הזכות שלא להפליל את עצמך. קבוצת האינטרס הציבורי, הרלוונטית למקרה זה, שמה לה למטרה להגן על האינטרס הציבורי בחיסיון המדינה, למשל, לשמור על ביטחונם של אנשים ועל יעילות פעילות המשטרה. למרות שתעודת סודיות חייבת להיות חתומה על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון או שר אחר, על בית המשפט לשקול את ביטולה במידת הצורך למען הצדק. תעודת סודיות מחייבת את בית המשפט ואת באי כוח הצדדים. במקרה זה, התעודה הדגישה את פוטנציאל הפגיעה באינטרס הציבורי מחשיפת מידע סודי, לרבות ביטחונם של אנשים, ואת שיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה. הערעור דן בהליך של בית משפט קמא, וכיצד הפר את תעודת החיסיון בכך שאיפשר שאלות מסוימות למודיע. הבחינה אם שאלות אלה היו ראויות אינה מבוססת על כוונת הסניגור, אלא על תוצאותיהן – כלומר, האם הן יכולות להביא לחשיפת פרטים חסויים, במישרין או בעקיפין. לחלק מהשאלות שנשאלו היה פוטנציאל ממשי לחשוף את זהותו של המודיע, ואחרות חשפו את שיטות הפעולה של המשטרה את המודיע. חלק מהשאלות היו פסולות מסיבות אחרות, ביניהן היותן לא ברורות, לא רלוונטיות או דורשות הפללה עצמית. יש לדחות את התשובות לשאלות אלה, ולבטל את פסק הדין של הזיכוי, ולהחזיר את התיק לבית המשפט קמא להמשך בירור. הכרעת הדין מדגישה גם את תפקידי בית המשפט, הסניגור, הנאשם והמודיע, וכיצד עליהם לפעול בהתאם לתעודת החיסיון. כך למשל, על בית המשפט להפעיל את סמכותו ולהפסיק לאלתר שאלות המפרות את התעודה, ועל הסניגור לפעול במסגרת דיני הראיות ולכבד את התעודה. בנוסף, ראשו של המודיע לא היה צריך להיות מכוסה במהלך עדותו, שכן הדבר פוגע בכבודו, אינו משרת כל מטרה, ועל בית המשפט – שהוא הגורם המכריע – להיות מסוגל להתבונן בהתנהגותו של המודיע. לבסוף, יש להחזיר הקלטות ותמלילים חסויים לפרקליטות, שכן הם מגבירים את הסיכון לדליפה, וההגנה לא הצדיקה במידה מספקת את המשך החזקתם. לאור נקודות אלה, הערעור מתקבל, הזיכוי מתבטל והתיק מוחזר לבית המשפט קמא להמשך הליכים בהתאם להכרעת הדין. החלטות בית משפט קמא שהתירו לשאול שאלות בלתי ראויות מבוטלות אף הן, והחומרים החסויים יוחזרו לפרקליטות.