ע"פ 19167-12-11

תקציר

המשיב הואשם בסחר בסמים והחזקתם בכוונה למכור, והודה במיוחס לו. בית משפט קמא הרשיע אותו על סמך הודאתו וגזר עליו 12 חודשי מאסר, מתוכם ארבעה חודשים מצטברים בתוספת מאסר על תנאי מעבירה קודמת. המשיב ערער על חומרת העונש, ואילו המדינה ערערה על עונש מאסר ארוך יותר. ערכאת הערעור דחתה את שני הערעורים. עונשו של המשיב הולם בהתחשב בנסיבות, לרבות התמכרותו ארוכת השנים לסמים, הודאתו ועברו הפלילי הקודם. על אף שהעונש נטה להקלות, בחרה ערכאת הערעור שלא להתערב, תוך הקפדה על עקרון הריסון השיפוטי בבואה לבחון גזרי דין פרוצדורליים, ובהתחשב בהודאת המשיב, בקבלת האחריות ובתפקיד השולי יחסית שמילא בעבירת הסמים. זאת ועוד, חומרת מעשיו של המשיב, יחד עם העבירה הקודמת שביצע לאחרונה, הצדיקו את העונש שהטיל עליו בית משפט קמא. השופט שפירא הוסיף הערה המדגישה את הצורך בהבחנה חקיקתית בין רמות שונות של עבירות סחר בסמים, ואילו השופט קיסריה הסכים עם החלטת הרוב והערתו של השופט שפירא.