בג"צ 8835/06

תקציר

העתירה במקרה זה נסובה סביב תלונה משמעתית שהוגשה נגד עובד עירייה בגין הטרדה מינית של עובד אחר. העותרת טוענת כי ההליך שקדם לתלונה היה לקוי, נעדר שימוע והסתמך על חקירה מוטה. עם זאת, בית המשפט אינו יכול להיעתר לעתירה בשל קיומו של סעד חלופי – עניינו של העותר נדון בבית דין משמעתי, אשר יכול לבחון את התנהלות הרשויות המנהליות. טריבונל זה הוא הפורום המתאים להעלות חששות אלה, והעותר יכול גם לערער על החלטתו בפני שופט. יתר על כן, החוק אינו מחייב שימוע להליך משמעתי, אם כי הדבר רצוי, ולעותר הוצע שימוע בכתב על ידי התובע המשמעתי. העתירה אינה מזכירה הצעה זו, שהיא מחדל חשוב. בית הדין מציין כי בעוד שהליך החקירה יכול היה להיות טוב יותר, לעותר יש הזדמנות מלאה להתגונן בפני בית הדין המשמעתי והוא יכול להעלות את טענותיו שם. בנוסף, פסק הדין יועבר לעיון היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי למשרד הפנים. לבסוף, ההחלטה מתקבלת מבלי להזכיר את שמו של העותר כדי להגן על פרטיותו.