בש"פ 9551/09

תקציר

המערער הואשם ב-20 סעיפים של ניסיון כניסה לישראל שלא כדין, נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח. סעיפי האישום נובעים מאירוע שבו הסיע המערער 20 מתושבי הרשות הפלסטינית, שלא היו ברשותם היתרי כניסה לישראל, דרך מחסום א-זעיים. המדינה ביקשה את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אך בית משפט השלום הורה על שחרורו למעצר בית בבית הוריו בערבויות שונות. המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, שהורה על מעצרו. לאחר מכן ערער המערער לבית המשפט העליון בבקשה לשחררו למעצר חלופי. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, בנימוק של חוסר אמינותו של המערער בשל התנהגותו בעבר והסיכון לפעילות פלילית עתידית. בית המשפט הדגיש כי עברו הפלילי של המערער, לרבות עבירה דומה שבוצעה לאחרונה, מצביע על כך שלא חשש מהחוק והיווה סכנה לחברה. כמו כן, תסקיר שירות המבחן העריך אותו כבעל סיכון בינוני-גבוה ולא המליץ על שחרורו. בית המשפט התייחס גם לטענת האפליה בדבר אי זמינותה של איזוק אלקטרוני וציין כי אין מדובר באפשרות מעשית במקרה זה. איזוק אלקטרוני, הסביר בית המשפט, אינו אמצעי חסין מטעויות ואינו יכול לשמש בסיס לשחרור כאשר קיים חוסר אמון. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים.