רע"א 11652-04-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס אך ורק על המידע שנמסר: **נושא הדיון:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה למתן סעד זמני, במסגרת תובענה למתן צו עשה. **עובדות הרקע:** * המבקשים (התובעים) הם רוב בעלי הדירות בבניין. * המשיבה 1 היא בעלת דירת הקרקע. * נטען כי בשנת 2011, המשיבים או מי מטעמם חפרו חלל תת-קרקעי ("המרתף") בדירת הקרקע ללא היתר, פלשו לרכוש משותף וגרמו נזקים קונסטרוקטיביים חמורים לבניין, המעמידים אותו בסכנת קריסה. * קיימת חוות דעת מומחה המצביעה על סכנה פוטנציאלית חמורה לבניין ולדייריו. * צו העשה המבוקש הוא לתיקון הליקויים, לאחר שייקבע כי נגרמו כתוצאה מחפירת המרתף. * הבקשה לסעד זמני התייחסה לאפשרות שמומחה מטעם המבקשים ייכנס לדירת המשיבים לאיתור המרתף, שכן קיומו לא הוכחש באופן מלא עד לאחרונה. * נטען כי סדקים בדירות התגלו עוד ב-2011. * לאחר קריסת עמוד תמיכה בתוך דירת המשיבים, התברר לדיירים כי ייתכן והנזקים נובעים מחפירת המרתף. * המשיבים הכחישו את החפירה, אך קיומה התגלה באמצעות שיקוף תת-קרקעי. * פנייה לעירייה לא הביאה לפתרון. **החלטת בית משפט השלום (החלטה נשוא הערעור):** בית משפט השלום דחה את הבקשה לסעד זמני, תוך נימוק כי "הבניין הוכרז כבניין מסוכן בהודעת העירייה מיום 19.12.2007. החפירה הנטענת בוצעה, על פי הבקשה, בשנת 2011. לאור השיהוי הניכר, הבקשה נדחית בזה". **טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור:** * **שיהוי:** לא קיים שיהוי. מצב הבניין ב-2007 שונה ממצבו כיום. רק לאחר קבלת תוצאות בדיקה מ-26/2/2020 שהוכיחה קיום מרתף, הוגשה הבקשה בעיתויה. * **תקנה 124 לתקסד"א:** תקנה זו נועדה לסייע בבדיקת נכסים במחלוקת, והתנאים לקבלתה קלים. * **סיכון חיי אדם:** אי מתן הסעד עלול לסכן עשרות דיירים. * **חשש להעלמת ראיות:** קיים חשש שהמשיבים יטשטשו או יעלמו ראיות הקשורות לקיום המרתף. * **פגמים בהחלטת קמא:** ההחלטה תמציתית, ולא התייחסה לתשובת המבקשים לתגובת המשיבים. **טענות המשיבים בתשובתם לבקשת רשות הערעור:** * **הרחבת חזית/שינוי חזית:** חלק מטענות המבקשים בבקשת הרשות לערעור מהוות הרחבת חזית. * **החלטת קמא:** בית משפט קמא בחן את כל הטענות. * **שיהוי:** הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר (בדיקת מומחה בנובמבר 2019). * **התיישנות:** התביעה התיישנה. * **עילת תביעה:** אין עילת תביעה לכאורה. * **זכות עמידה:** למצהירים מטעם המבקשים אין זכות עמידה (אינם בעלי דירות). * **מאזן הנוחות:** נוטה לטובת המשיבים. * **חוות דעת:** חוות דעת מטעם המשיבים סותרת את טענות המבקשים. **החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת אביגיל כהן):** 1. **מתן רשות ערעור ודיון כערעור:** בית המשפט המחוזי החליט ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור, ולקבל את הערעור באופן חלקי. 2. **הבחנה בין תקנה 124 לסעד זמני:** * **עיקרון משפטי:** השופטת כהן הדגישה כי תקנה 124 לתקסד"א, שעליה התבססה הבקשה לסעד זמני בבית משפט השלום, אינה עוסקת בסעד זמני. * **קריטריונים שונים:** הקריטריונים לבחינת בקשה לפי תקנה 124 שונים מהותית מאלו של בקשה לסעד זמני. בעוד שסעד זמני נבחן לפי קיום עילת תביעה, מאזן נוחות (עם בכורה לו), שיקול יושר, מידתיות, וגם שיהוי, בקשה לפי תקנה 124 נועדה לאפשר בדיקת נכס או חפץ. * **הבחנה זו היא חידוש משפטי או הבהרה חשובה:** היא מבהירה כי בית משפט לא צריך לבחון בקשה לפי תקנה 124 דרך המשקפיים של דיני הסעדים הזמניים, ובפרט לא להכריע בשאלת השיהוי במסגרת זו. 3. **ביקורת על החלטת בית משפט השלום:** * **תמציתיות יתר:** ההחלטה של בית משפט השלום תמציתית ביותר ואינה מתמודדת עם טענות המבקשים לגופו של עניין, במיוחד ביחס לשאלת השיהוי. * **התעלמות מתשובת המבקשים:** ההחלטה ציינה שניתנה לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אך לא הוזכר שהיא ניתנה לאחר שהמבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבים, שם פרטו מדוע אין שיהוי. * **השלכות הפסיקה:** השופטת כהן ציינה כי לו הייתה סבורה שיש מקום לבחון את הבקשה לגופה במסגרת סעד זמני, הייתה מחזירה את הבקשה לבית משפט השלום להחלטה חדשה, אך מצאה כי המסגרת הנכונה אינה סעד זמני. 4. **ביטול החלטת בית משפט השלום והחזרת הבקשה:** * **מניעת טענה עתידית:** כדי למנוע טענה עתידית שלפיה כבר הוכרעה סוגיית השיהוי, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והורה על ביטול החלטת בית משפט השלום. * **דיון בבקשה לפי תקנה 124:** נקבע כי הבקשה תידון בבית משפט השלום כבקשה "רגילה" לפי תקנה 124 לתקסד"א, ולא כבקשה לסעד זמני. * **השלכה מהותית:** ההחלטה מבטיחה שהבקשה תידון לגופה על פי הכללים הרלוונטיים לתקנה 124, מבלי שהיא תהיה מוכתמת בהחלטה קודמת (שבוטלה) אשר קבעה כי קיים שיהוי. 5. **הוצאות:** כל צד יישא בהוצאותיו, מכיוון שלא הוכרעה המחלוקת לגופו של עניין. **עקרונות משפטיים מרכזיים שהודגשו:** * **הבחנה בין סוגי סעדים:** ההבחנה החשובה בין סעד זמני (שקריטריוניו ברורים ומוגדרים) לבין סעד מכוח תקנה 124 לתקסד"א (שמטרתו לאפשר בדיקת ראיות). * **הליך שיפוטי תקין:** הדגש על חובת בית המשפט להתייחס לכל הטענות והמסמכים המוגשים לו, ובפרט לתשובות הצדדים, ולנמק את החלטותיו באופן מספק. * **סדר דין מהיר ויעיל:** הרצון למנוע "משחקי סנגורי" או טענות פרוצדורליות עתידיות (כמו טענת שיהוי שכבר הוכרעה) על ידי החזרת הבקשה לדיון ענייני. * **שיקול דעת בית המשפט:** בית המשפט רשאי ליתן סעד לפי תקנה 124 בתנאים שהוא קובע, ואינו מחויב למתן הסעד באופן אוטומטי. * **שיהוי:** למרות שבית המשפט ביטל את קביעת השיהוי בבית משפט השלום, הדבר נעשה במסגרת הדיון על אופן הטיפול בבקשה, ולא על קביעה שאין שיהוי כלל. בית משפט השלום ידון בשאלת השיהוי במסגרת הדיון המחודש בבקשה לפי תקנה 124. **חידושים משפטיים או הבהרות:** * **הפרדה פורמלית בין תקנה 124 לסעד זמני:** המקרה מבהיר כי בקשה מכוח תקנה 124 אינה בהכרח בקשה לסעד זמני, ואינה מחייבת את אותם קריטריונים. הדבר יכול להקל על צדדים לקבל גישה לבדיקת ראיות קריטיות, מבלי להידרש לעמוד בכל הנטל המוטל על מבקשי סעד זמני. * **חשיבות נימוק ההחלטה:** המקרה מדגיש את החשיבות של נימוק מעמיק ומפורט, ובפרט התייחסות לכלל חומר הראיות והטענות, על מנת להימנע מביטול ההחלטה בערכאת ערעור. **לסיכום:** פסק הדין מבטל החלטה תמציתית של בית משפט השלום שדחתה בקשה לפי תקנה 124 לתקסד"א בטענת שיהוי, ומחזיר את הבקשה לבית משפט השלום לדיון מחודש. ההחלטה מדגישה את ההבחנה המשפטית בין בקשה לסעד זמני לבקשה לפי תקנה 124, וחשיבות נימוק מפורט של החלטות שיפוטיות.