בג"צ 8786/17

תקציר

בית המשפט התייחס לשאלת סמכותו של מפקד צבאי לפי תקנה 119, המאפשרת תפיסה והריסה של רכוש כאמצעי הרתעה. בית המשפט, בדגש על פסיקה קודמת, החליט שלא לבחון מחדש את השאלות העקרוניות הנוגעות לתקנה אלא להתמקד בנסיבות הספציפיות של המקרה. התקנה, אף שהיא מאפשרת סמכות רחבה להרתעה, מחייבת כי הפעולות הננקטות חייבות לעמוד בעקרונות של סבירות ומידתיות. בית המשפט ניתח האם הריסת הנכס המדובר תשרת בפועל את תכליתו להרתעת טרור, בהתחשב בראיות נגד הנאשמים ובקשר המגורים שלהם לבית. למרות הפגיעה בבלתי מעורבים, בהם קטינים, קבע בית המשפט כי שיקולי הרתעה מצדיקים את ההריסה. השופט שהם הסכים והדגיש את חשיבות ההרתעה במניעת פיגועים נוספים. מנגד, השופט מזוז חלק על כך, וטען כי ההריסה אינה מידתית ופוגעת בבני משפחה חפים מפשע, תוך הפרה של עקרונות יסוד משפטיים ועקרונות של זכויות אדם. החלטת הרוב, כפי שאומצה על ידי השופטים אלרון ושוהם, החליטה לדחות את העתירה ולהתיר את ההריסה, תוך מתן צו מניעה זמני לעותרים לפנות את המקום.