סע"ש 2759-02-14

תקציר

הנתבעת ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן ביום 30.4.2017, ולחילופין להורות כי הסכום שנפסק בפסק הדין יופקד בקופת בית הדין הארצי או יותנה במתן ערבות בנקאית. הנתבע טען כי נפלו טעויות משפטיות בפסק הדין בעניין החיובים הכספיים וכי סיכויי הצלחת הערעור טובים. עם זאת, התובע התנגד לבקשה וטען כי זוכה בפסק דין צריך ליהנות באופן מיידי מזכייתו וכי עיכוב ביצוע הוא חריג. עוד הצהיר התובע כי הנתבע, בהיותו גוף ציבורי, לא ייפגע כלל, בעוד שהוא יהיה מקופח במידה ניכרת. בית המשפט חזר על הדעה הרווחת כי ככלל אין לעכב ביצוע פסק דין, במיוחד בעניינים כספיים, וכי הנתבע לא סיפק נימוק משכנע לבקשתו. כמו כן, בית המשפט ציין כי בקשת הנאשם נוסחה בשפה פוגענית כלפי התובע, תוך התייחסות להרשעתו בעבר בעבירות סמים, אשר סתרה את מטרת הנאשם לשקם עבריינים לשעבר. בית המשפט הזכיר כי הערעור צריך להידון בערכאת הערעור המתאימה וכי פנייה לערכאות שונות בו זמנית אינה יעילה ומכבידה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת הנתבעים, הורה להם לשאת בהוצאות המשפט של התובע, והודיע להנהלת הנתבעת על ההחלטה.