ו"ע 37489-06-21

תקציר

בית המשפט מתבקש לדחות חלקים מטענות המערערת בדבר הסכם פשרה וערעור קודם. המערערת טוענת כי יש להביא בחשבון את המשא ומתן שקדם להסכם הפשרה בעת פרשנותו, וכי המשיבה הפרה את ההסכם בכך שלא העריכה את מס רווחי ההון שלה בסכום עליו הצהירה בשומה העצמית. השופט קובע כי לוועדת הערר אין סמכות לדון בטענות הנוגעות לפרשנות הסכם הפשרה או לביטול פסק הדין שנתן לו תוקף. גם הערעור הקודם, שנדחה בהסכמה, מונע מהמערער להעלות שוב את אותן טענות. הסכם הפשרה יוצר גם השתק, המונע מהמערערת לתקוף את תוקפו או לטעון לבטלותו. הנושא היחיד שניתן לבחון הוא התרת הניכויים מההשבחה. בנוסף, החלטת המשיב שלא לנכות אוטומטית את כל ההוצאות הנזכרות בהסכם הפשרה אינה מהווה הפרה שלו. לפיכך, מציעה השופטת כי בקשת המשיב לדחות את טענות המערערת בדבר הפרת הסכם הפשרה והערעור הקודם תתקבל, וכי רק טענות הנוגעות להחלטת המשיב בדבר ניכויים יתקיימו. המערער חויב לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין. הערעור יישמע במועד שנקבע למתן ראיות, והסכם הפשרה והרקע שלו יילקחו בחשבון. ההחלטה היא סופית.