עב"ל 218/09

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה להכרה בפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. המערער עבד במשך שמונה שנים במשימות פיזיות תובעניות הקשורות לציוד כיבוי. הערעור מערער על שתי החלטות של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו: האחת דוחה את טענת המערער להכיר במום בעמוד השדרה הצווארי שלו כפגיעה בעבודה, והשנייה דוחה את בקשת המערער לפסול מומחה שמונה על ידי בית המשפט. דחיית תביעת המערער לפיצויי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל היעדר קשר סיבתי בין עבודתו לבין הנזק אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, והובילה לערעור זה. הטענות העיקריות נוגעות לפסילת המומחה, למשקל שניתן לחוות דעת מומחה ולקשר הסיבתי בין עבודתו של המערער לבין בעיותיו הבריאותיות. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה החליט לדחות את הערעור, ובכך אישר את החלטת בית הדין האזורי. זאת, בהסתמך על חוות דעתו הברורה והמנומקת של המומחה, אשר שללה קשר סיבתי, לצד הניטרליות של המומחה, וטענתו הספציפית של המערער התייחסה אך ורק לעמוד השדרה הצווארי. בית המשפט מדגיש את ההבחנה בין מקרה זה לבין הליכים בתחום דיני הנזיקין, בהם מעורבות חברות ביטוח, ומדגיש את האובייקטיביות של מומחים הממונים על ידי בית המשפט. משכך, הערעור נדחה ללא הוצאות, תוך קיום פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר.