ע"א 1605/05

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את הערעור על פסק הדין הקודם. המקרה המקורי עסק בשאלה האם תאונה שאירעה באתר בנייה, בה מעורבים מנוף נייד שהורכב על משאית ותובע שנפל לבור, צריכה להיחשב כתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. בית המשפט קבע את משמעותה של "תאונת דרכים" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, והגיע למסקנה כי התאונה הנדונה אכן עונה להגדרה. הפסקה מפרטת את השיקולים השונים שהובילו למסקנה זו. ראשית, צוין כי המנוף הנייד לא השתמש במנוע המשאית למטרות הובלה. שנית, בית המשפט בחן את הקשר הסיבתי בין הפעלת העגורן לבין מעופו ונפילתו של התובע, ומצא כי השימוש בכוח המכני של העגורן היה סיבה מספקת, גם אם נגרמו גם גורמים אחרים כגון רשלנות בקשירת הדלי. שלישית, בית המשפט בחן האם קיים קשר סיבתי משפטי, ומצא כי הבור אליו נפל התובע אינו גורם מנתק בקשר הסיבתי. לבסוף, קבע בית המשפט כי השימוש בכוח המכני של העגורן והנפילה שבאה בעקבותיו קשורים בקשר סיבתי מבחינה משפטית, ועל כן יש לראות בתאונה תאונת דרכים, ועל המשיבים לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו, תוך החזרת התיק לבית משפט קמא לצורך קביעת גובה הנזקים האמורים.