ת"א 37939-04-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה, בשל הליכי חדלות פירעון מתמשכים לגבי החברה הקשורים לתביעת התובע. התובע טען כי פסק הדין הראשוני התבסס על אי הבנות ודעות קדומות, אך בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. השופטת הדגישה כי יש לכבד את סמכותו של בית המשפט לחדלות פירעון, ולדון בו בכל טענה הנוגעת לנכסי החברה, במיוחד לאור העובדה שישנם מספר נושים נוספים בעלי אחזקות בכספי החברה. זאת ועוד, השופטת ציינה כי טענת התובעת, שהתבססה על דיני עשיית עושר, לא חלה במקרה זה משום שלא נותקו היחסים החוזיים בין הנתבעת, החברה והתובעת. מאחר שתביעת התובע לא סתרה את הליכי חדלות הפירעון המתמשכים, וקיימים המחאות ושעבודים נוספים על כספי החברה, החליטה השופטת לדחות את התביעה. עוד ציינה השופטת כי התובע עשוי להגיש מחדש את התביעה באישור בית המשפט לחדלות פירעון.