ב"ל 29019-04-20

תקציר

התובעת, שביצעה עבודות גופניות מגוונות, עתרה להכרה בפגיעה במרפק שלה כפגיעה בעבודה על פי תיאוריית המיקרוטראומה, המכירה באינספור פגיעות זעירות ובלתי נראות המצטברות עם הזמן לנזק ממשי. עם זאת, השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא הצליחה לספק ראיות מספיקות לכך שעבודתה כללה תנועות חוזרות או דומות במהותן שבוצעו לאורך תקופה משמעותית. בעדותו של התובע תוארו מגוון רחב של פעילויות בתנועות שונות, המבוצעות בסדר משתנה, בתדרים ובפרקי זמן שונים, אשר לא תאמו את הקריטריונים למיקרוטראומה. בנוסף, טענותיה לא היו עקביות, מה שפגע באמינותה. עוד ציינה השופטת כי עבודתה של התובעת לא התאימה לקריטריונים להכרה במחלת מקצוע לפי רשימת המחלות המפורטת הנגרמת כתוצאה מתנועות מונוטוניות. למרות שהתובעת ביצעה עבודה פיזית, הדגישה השופטת כי אין די בכך לבדה כדי להיות זכאית למיקרוטראומה, ודחתה את התביעה. פסק הדין ניתן ללא הוצאות משפט, והותיר לתובע את זכות הערעור בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.