בג"צ 9740/05

תקציר

עתירה זו עניינה במאבק משמורת של קטין, שמשמורתו מוחזקת כיום בידי סבתו מצד אביו בעקבות החלטת בית הדין השרעי. אמו של הקטין, שהתאסלמה, הגישה בקשה להשבת המשמורת. בית הדין השרעי, שדאג לחינוכו הדתי של הילד וליציבותו, וציין את נסיגתה לכאורה של האם מהאסלאם ומאורח חייה, העניק משמורת לסבתא. האם ערערה, ובעקבות תסקיר של רשויות הרווחה שהמליץ על האם כאפוטרופוס, פסק בית המשפט העליון לטובתה. בית המשפט הדגיש את עליונות טובת הילד, אשר במקרה זה מצדיקה החזרת המשמורת לאם, במיוחד בהתחשב בכשירותה וברצונו של הילד. בעוד שבית המשפט בדרך כלל אינו מתערב בהחלטות בית הדין הדתי, הוא מצא חריג זה מוצדק בשל מידע חדש. הצהרותיה הסותרות של האם בנוגע לדתה עוררו חששות, אך בית המשפט קבע כי על בית הדין השרעי לקבוע את חינוכו הדתי של הקטין, בתיאום עם גורמי הרווחה, ולהבטיח את חינוכו המוסלמי. השופטת א.א. לוי והשופטת א' חיות הסכימו עם פסק הדין והדגישו את טובת הילד. ההחלטה נתנה צו מוחלט למשמורת האם, החזירה את התיק לבית הדין השרעי להסדרים נוספים, ויתרה על הוצאות, ונמסרה ב-5 בפברואר 2006.