ת"א 688/02

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת על העברת כארבעה מיליון שקלים מתובע קשיש שנפטר למספר נתבעים, ומעלה שאלות לגבי כשירותו הנפשית של התובע בעת ביצוע העסקאות. בתחילה, הגיש המנוח, באמצעות אפוטרופסו ואחיינו (המבקש), תביעה להשבת הכספים שהועברו, בטענה למרמה וניצול בשל מצבו הנפשי הלא ברור של התובע. למרות חוות דעת מומחה שלפיה המנוח לא היה כשיר בעת ביצוע העסקאות הכספיות, אך כשיר לנסח את צוואתו – בה הוריש את כל רכושו לנתבע מס' 1 – טוענים הנתבעים המקוריים כי הוא היה צלול בדעתו. לאחר מותו של המנוח, נדרש בית המשפט להחליט האם להמשיך בתיק, מה גם שהמנוח הוריש את כל נכסיו לנאשם מס' 1, ובכך סיבך את ההליכים. המבקש, אף שיצא מתפקיד האפוטרופסות לאחר מות התובע, מונה להמשיך את התיק כדי למנוע פגיעה בעיזבון ולטפל במחלוקות תלויות ועומדות לגבי תוקף העיזבון והצוואה. הנתבעים טענו כי התביעה פקעה, וכי סכסוכי עיזבון צריכים לעבור לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת למנוע פיטורים ושימוש לרעה במשאבים שיפוטיים. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש להמשיך בהליכים משום שהם עוסקים בהעברות הונאה פוטנציאליות המשפיעות על העיזבון, מה שעלול לייתר את התערבותו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט מצא לנכון לבחון את הנסיבות המיוחדות של העיזבון, נוכח הסכומים הגדולים והעסקאות המפוקפקות, ומצא את המבקש מתאים היטב לנהל הליכים אלה על בסיס האינטרס המובהק שלו ומעורבותו הנרחבת. ההחלטה גם מחייבת משיבים מסוימים בהוצאות בשל עמדתם נגד המשך ההליכים.