ת"א 48460-01-12

תקציר

מדובר בתביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין, בגין מותם ופציעתם של תושבים פלסטינים ברצועת עזה, בתקרית ירי של כוחות צה"ל. התובעים היו יורשיו ותלוייו של המנוח והנפגע באירוע. האירוע התרחש במהלך מבצע "קשת בענן", שנועד לפגוע בתשתית הטרור ברצועת עזה. התובעים טענו כי הקורבנות השתתפו בהפגנה הומניטרית ונורו על ידי צה"ל ללא כל אזהרה. מנגד, טענה הנאשמת, מדינת ישראל, כי קהל המפגינים כלל חמושים וכי הירי בוצע כדי למנוע מהם לפרוץ את הכיתור הצבאי של המחבלים בתל סולטאן ולהגן על חיי החיילים. השופט בחן האם מדובר ב"מעשה מלחמה" כהגדרתו בחוק הנזיקין האזרחיים ולפיכך אינו חב בנזיקין. השופט מצא כי עדויות התובעים עצמם תומכות בגרסת המדינה כי האירוע התרחש במהלך מבצע צבאי וכי ההפגנה לא הייתה תמימה אלא התקוממות פלסטינית. עוד קבע השופט כי הירי בוצע על סמך מידע מודיעיני וכדי לעצור את התהלוכה לצרכים צבאיים. לפיכך, האירוע היה "מעשה מלחמה" ולמדינה לא הייתה כל אחריות בנזיקין. בנוסף, טען השופט כי גם אם התנהלות המדינה הייתה רשלנית, הרי שהירי אינו מפר את המשפט ההומניטארי הבינלאומי נוכח הצורך הצבאי והמידתיות. לפיכך, תביעת הנזיקין נדחתה.