ת"א 4998-04-13

תקציר

התובעים, בעלי הערת אזהרה על חלקות קרקע, תבעו מהנתבעת פיצויים בגין הפקעת החלקות האמורות, בנוסף לרישום הבעלות. הנתבע טען כי התובעים יזמו הליך שגוי וכי על בית המשפט לדחות את תביעתם. בית המשפט הכיר בכך שלמרות שגישתם של התובעים אינה סטנדרטית, לבית המשפט יש סמכות להכריע במחלוקת ולהורות על רישום המקרקעין על שם התובעים, בהינתן שכל הצדדים הרלוונטיים נכללו והובאו ראיות מספיקות. עם זאת, בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעים להירשם כבעלים, והתיר לנתבעת לעכב פיצויים למשך 90 יום כדי למנוע תקלות. עוד קבע בית המשפט כי הפקעה שנייה אינה מבטלת במשתמע הפקעה קודמת, מה גם שהנאשם תפס חזקה במקרקעין הנדונים שנים לפני מתן תוקף לצווי ההפקעה החדשים. זאת ועוד, הסכם המכר בין התובעים לבין הבעלים הרשומים לא מרמז על המחאת הזכות לפיצויים בגין ההפקעה הראשונה, ותביעת התובעים בגין הפקעות העבר הוגשה מאוחר מדי, תוך גרימת נזק ראייתי לנתבע. עם זאת, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 172,510 ₪ כפיצוי בגין ההפקעה השנייה, בצירוף ריבית משפטית והבדלי הצמדה מיום 11.12.05. לבסוף, קבע בית המשפט כי התובעים זכאים להוצאות משפט מופחתות, והורה לנתבעת לשלם להם 10,000 ₪, בעוד התובעים יישאו במלוא הוצאות השמאי.