עמ"נ 48298-11-21

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורו של עסק על החלטת רשות המסים (המשיב) לדחות את בקשתו למענק קורונה לפי חוק הסיוע הכלכלי. ועדת הערר דחתה בעבר את עמדת המשיב, אך אף חרגה מנוסחת החוק לחישוב המענק, וקבעה תקופת בסיס שונה מזו שנקבעה. היא ביססה את החלטתה על הקביעה כי הענף של המערערת הינו עונתי ומאופיין בתנודתיות, שלא ניתנה למערערת הזדמנות לטעון כנגדה. בית המשפט מצא מספר פגמים בהליך קבלת ההחלטות של ועדת הערר. ראשית, הוועדה שללה מהמערערת את זכותה להציג טענות ולהתגונן בכך שלא הודיעה לה על כוונתה לסטות מהנוסחה ולסווג את עסקיה כעונתיים. שנית, ההחלטה הייתה בלתי סבירה ושרירותית, שכן היא נעדרה הסבר או הצדקה לבחירת תקופת בסיס אחרת, וההנמקה מאחוריה הייתה סותרת. בנוסף, קביעת עונתיות של עסק על בסיס שנת מס אחת אינה מספקת ואינה סבירה. פסק הדין מדגיש את הצורך באמות מידה ברורות לחריגה מנוסחת חישוב המענק, שהמשיב לא קבע. אשר על כן, פסק בית המשפט לטובת המערערת, בקובעו כי תקופת הבסיס לחישוב המענק צריכה לפעול על פי הנוסחה הקבועה בחוק הסיוע למשק. המשיב חויב לשלם למערערת את הסכום שניתן, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, ולכסות את הוצאותיה המשפטיות.