ע"פ 1003-09-17

תקציר

הערעור מתייחס להרשעתם של שלושה משיבים בעבירות סביבתיות: חברת דור אנרגיה בע"מ (להלן: "דור"), המפעילה תחנת ייצור חשמל, וכן שניים מנושאי המשרה הבכירים בה: המנכ"ל וסמנכ"ל התפעול (להלן: "נושאי המשרה"). כתב האישום יוחס למשיבים עבירות על חוק המים, חוק שמירת הניקיון והחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, בעקבות דליפת חומר מסוכן מצינור ניקוז בתחנת הכוח, אשר זיהמה את הקרקע סביבו. המשיבים הורשעו לאחר שהודו בעבירות המיוחסות להם, ובית המשפט המחוזי הטיל קנס על החברה וגזר על נושאי המשרה עבודות שירות וקנס כספי. המערערת, מדינת ישראל, ערערה לבית המשפט המחוזי בטענה כי העונשים שהוטלו אינם הולמים וכי היה מקום להרשיע את הקצינים. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו. נקבע כי נסיבות ביצוע העבירות אינן מצדיקות הימנעות מהרשעת הקצינים, וכי יש להחיל את החריג של אי-הרשעה רק במקרים מיוחדים. עם זאת, בית המשפט לא מצא נזק ממשי לשוטרים כתוצאה מההרשעה, ולכן לא ראה סיבה להימנע מהרשעתם. עם זאת, מאחר שטרם נגזר דינם של הקצינים, החליט בית המשפט להחזיר את הדיון בקביעת עונשם לבית המשפט קמא. באשר לחברה, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור בחלקו וקבע כי טווח הקנס המתאים צריך להיות בין 100,000 ₪ ל-300,000 ₪. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקנס הספציפי שהטיל בית המשפט קמא על החברה, שנקבע על 100,000 ₪, אלא הורה כי הקנס ישולם במלואו בתוך 30 יום.