ב"ל 35529-01-22

תקציר

התובע, עובד בעל שליטה בישראל ובאבי שירותי רכב בע"מ, הגיש תביעה נגד הנתבעת, בטענה כי הליקויים בירך שמאל ובכתף הדו-צדדית קשורים לעבודה. עם זאת, השופטים, דוד זיו, אירית הרמל ושלום נויפלד, פסקו נגד תביעת התובע. באשר לפגיעה בירך שמאל, התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי המצב נגרם כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות בעבודה. השופטים ציינו כי תיאור התאונה על ידי התובע בטופס התביעה היה מעורפל ולא עקבי. ראיות הווידיאו שהוגשו לא הראו תנועות חוזרות ונשנות כנדרש בפסק הדין. יתר על כן, עדותו ותצהירו של התובע לא סיפקו כל בהירות לגבי התנועות הספציפיות שגרמו לליקוי. כתוצאה מכך, דחו השופטים את הטענה בעניין ירך שמאל. גם לגבי הפגיעה בכתף הדו-צדדית, גם תביעת התובע לא עמדה בקריטריונים הנדרשים. תיאוריו של התובע את לוח הזמנים של עבודתו ותנועותיו היו כלליים ולא סיפקו פרטים ספציפיים על הפעולות שבוצעו במהלך התקופה בה עבד במוסך לפני פציעתו. השופטים הצביעו על הפערים בעדויות התובע ועדיו בנוגע לעיתוי המעבר שלו מעבודה פיזית במוסך לעבודה מנהלית. בתצהיר התובעת ובסרטונים שהוגשו תמה עבודה מכנית מבוצעת, אך העובד בסרטונים לא היה התובע. השופטים הגיעו למסקנה כי אין גרסה עקבית או אחידה של פעולות היומיום של התובעת, תדירותן ומשכם, ולכן לא ניתן לזהות תנועות חוזרות ונשנות רצופות שגרמו לפגיעה בכתף. זאת ועוד, השיהוי המשמעותי בהגשת התביעה – כשש עד שבע שנים – הגדיל את נטל ההוכחה שנטל התובע לא הצליח לעמוד בו. השופטים הדגישו כי התובע לא סיפק גרסה ברורה וקוהרנטית המבססת תשתית עובדתית לתביעתו. לסיכום, דחו השופטים את טענת התובעת במלואה, וקבעו כי הליקויים בירך שמאל ובשתי הכתפיים אינם קשורים לעבודה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, ולשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלתה.