ב"ל 21023-08-14

תקציר

עניינו של ערעור זה בהחלטה של גוף סטטוטורי, מעין שיפוטי, הוועדה הרפואית לעררים, בנוגע לטענתו של מערער כי חלה הרעה במצבו בעקבות תאונת דרכים שהוכרה כפגיעה בעבודה. תפקידה של הוועדה הוא לפעול ללא משוא פנים וללא דעות קדומות, ולהבטיח שמירה על זכויותיו של הנפגע ושל המוסד. במקרה דנן טען המערער כי הוועדה הייתה צריכה לפסול עצמה מלבדוק אותו משום שהכיר את אחד הרופאים, ד"ר ברונשטיין, שלדעתו בדק אותו בעבר. המערער סירב להסכים לבדיקתו של ד"ר ברונשטיין, אך לא המערער ולא הוועדה הצליחו להביא כל ראיה לבדיקה מוקדמת זו. לטענת המערער, סירוב זה נעשה בהזדמנות הראשונה ונבע מזכותו לסרב להיבדק על ידי מי מחברי הוועדה. עוד טען המערער כי הרכב הוועדה עצמו אינו תקף, כפי שנקבע על ידי המשיב. בפסק הדין נקבע כי אין צורך בפסילה אוטומטית לחבר ועדה שבדק בעבר את המבוטח. במקום זאת, חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות, כגון ידיעתו האישית של החבר או מתן חוות דעת מקצועית בתיק, כדי להצדיק פסילה. מאחר שלא נמצאו ראיות התומכות בטענת המערער בדבר בדיקה מוקדמת, ומשלא התקיימו נסיבות מיוחדות במקרה זה, דין הערעור בעילות אלה להידחות. פסק הדין גם דוחה את טענות המערערת לגופה של החלטת הוועדה, ולא מוצא פגמים משפטיים בקביעה כי לא חלה הרעה במצבו של המערער. לפיכך הערעור נדחה במלואו, ללא צו להוצאות, ורשות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה ניתנת לשני הצדדים בתוך 30 יום.