ע"ש 460/07

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על הגשת ערר במועד בעקבות החלטת ועדת ערר לפי חוק שירות קבע (גמלאות). המערערת, אשתו הידועה בציבור של המנוח, ביקשה ארכה לערער על החלטת הוועדה, שקבעה כי הן המערערת והן המשיבה (אשתו החוקית של המנוח) נחשבים ל"שארים" של המנוח, וכי על הנציב לקבוע את חלוקת קצבת השארים. המשיב טען כי הערעור הוגש מעבר ל-30 הימים הקבועים בחוק ודינו להידחות, ואילו המערערת טענה כי הוגשה במועד או לחילופין כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הערעור אכן הוגש באיחור, וכי ההודעה על הכוונה לערער אינה מהווה סיבה מיוחדת להארכת המועד באופן משמעותי. באיחור של כמעט חודש, לא הצליחו המערערים להוכיח טעם מיוחד להארכה, מה גם שלא אימתו באופן אקטיבי את כוונת המשיב לערער סמוך לתום המועד הקבוע בחוק. יתר על כן, חשיבותה של השאלה המשפטית העומדת על הפרק לא הייתה עילה מספקת להארכה. משכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם למשיב מס' 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 2,500 ₪. פסק דין זה ניתן ביום 20.1.2008.