עב"ל 267/08

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות תביעה להחזר הוצאות רפואיות של אדם שהוכר כנפגע בתאונת עבודה. המערער דרש מקופת החולים לפצות אותו בגין כל ההוצאות הרפואיות שנגרמו לו מאז תאונת העבודה. קופת החולים סירבה לשלם, והמוסד לביטוח לאומי טען שהיא אינה הנתבעת הראויה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, בקובעו כי המערער יכול היה לקבל טיפול רפואי רק באמצעות השירות הרפואי המוסמך, וכי לא הוכיח כי הטיפולים הפרטיים נחוצים. המערער טען כי הופנה לרופאים הפרטיים על ידי קופת החולים. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענה זו. השופטים קבעו כי תביעת המערערת להחזר אינה תואמת את הנסיבות החריגות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות טיפול רפואי בנפגעי עבודה, המאפשרות טיפול רפואי שלא במסגרת שירות רפואי מורשה. זאת ועוד, המערער לא מימש את זכותו לכך שתביעתו תיבחן על ידי "רופא מוסמך" במוסד לביטוח לאומי. לפיכך, הערעור נדחה, למרות שניתנו למערער 60 יום לפנות ל"רופא המוסמך" לבחינת טענותיו. עוד ציינו השופטים את הצורך של המוסד לביטוח לאומי לשפר את המודעות לזכות הערעור.