עת"א 30420-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המופיעים בו: **פסק דין – עת"א 30420-09-25 כהן (אסיר) נ' שירות בתי הסוהר** **הנושא המרכזי:** עתירה נגד החלטת נציב שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) למנוע מבני משפחתו של אסיר ביטחוני לבקרו. **רקע עובדתי:** העותר, דמיטרי כהן, עצור בגין עבירות ביטחוניות ומוגדר כחלק מ'אוכלוסיית האסירים הביטחוניים הייחודית'. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הוטלו הגבלות משמעותיות על תנאי אסירים ביטחוניים. למרות פרסום כללים חדשים ב-12/6/2025 שאפשרו ביקורי משפחה מדרגה ראשונה בכפוף להנחיות ביטחוניות, בקשת העותר לביקור סורבה. במקביל, נציב שב"ס הכריז על מניעת ביקורים מכוח תקנה 12(ה) לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)(תנאי החזקה במעצר), תשנ"ז-1997, והכרזה זו הוארכה מעת לעת. **טענות העותר:** 1. **היעדר עילה אישית למניעת הביקורים:** העותר טען כי לא הייתה עילה אישית למניעת הביקורים ממנו, וכי שב"ס התנהל בצורה לקויה בכך שלא התייחס אליו באופן פרטני. 2. **זכות ביקורים סטטוטורית לעצורים:** העותר הדגיש כי בניגוד לאסירים, זכות הביקורים לעצורים עד תום ההליכים היא זכות סטטוטורית המעוגנת בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996. לפיכך, שלילתה דורשת בדיקה פרטנית ויסודית, ולא ניתן להסתפק בהחלת חשדות כלפי כלל האוכלוסייה הביטחונית. 3. **חוסר סמכות בכללים המנהליים:** העותר סבר כי הכללים המנהליים מיום 12/6/2025 לוקים בחוסר סמכות, שכן הם סותרים הוראות חוק ותקנות. 4. **חלוף הזמן:** העותר טען כי חלוף הזמן מצדיק בחינה מחודשת של המצב. 5. **סעד מידתי:** גם אם היה מקום למנוע ביקורים פתוחים, העותר טען כי היה על שב"ס לנקוט בסעד מידתי יותר, כגון ביקורים בפיקוח. **טענות המשיב (שב"ס):** 1. **הפעלת סמכות כדין:** שב"ס טען כי נציב שב"ס הפעיל את סמכותו כדין. 2. **סיכון מאוכלוסיית הביטחוניים:** שב"ס התבסס על עמדת גורמי הביטחון והמודיעין בנוגע לסיכון הנשקף מ"אוכלוסיית הביטחוניים" כולה. 3. **בחינה פרטנית בעת הגשת בקשה:** שב"ס הבהיר כי בעת הגשת בקשה לביקורים מכוח הכללים המנהליים, נבחן מידע קונקרטי ביחס לעותר עצמו. **ניתוח בית המשפט – עקרונות וחידושים:** 1. **הבחנה בין מניעה רוחבית לבחינה פרטנית:** זוהי נקודת המפתח בפסק הדין. בית המשפט מטעים כי דרך ההתנהלות של שב"ס, הכוללת הארכת מניעת ביקורים על בסיס הערכת סיכון כללית של "אוכלוסיית הביטחוניים", לוקה בפגם. * **העיקרון המשפטי:** תקנה 12(ה) לתקנות סדר הדין הפלילי, המאפשרת מניעת ביקורים, מורה על השלילה "אצל עצור", כלומר, ביחס לעצור הקונקרטי. גם הארכת ההכרזה מכוח תקנה 12(ו) דורשת מסירת הודעה ל"עצור" ולא לקבוצת עצורים. לכל עצור יש זכות אישית לעתור. * **החידוש:** בית המשפט מבהיר כי אין די בהסתמכות על הערכת סיכון רוחבית כלפי קבוצה. גם אם החלטת ההארכה הראשונית נשענת על מידע כללי, הרי שעם הגשת בקשה פרטנית לביקורים, חייבת להתבצע בחינה פרטנית ומעמיקה של הסיכונים ביחס לעותר הספציפי. 2. **תיקון הליקוי באמצעות בחינה פרטנית:** למרות שהמניעה הרוחבית פסולה, בית המשפט מצא כי במקרה זה, הליקוי תוקן. * **העיקרון המשפטי:** לאחר פרסום הכללים המנהליים, פנה העותר בבקשה פרטנית. שב"ס טען כי בקשתו נבחנה באופן קונקרטי. * **החידוש:** בית המשפט קובע כי גם אם החלטת הארכה כללית אינה עולה בקנה אחד עם החוק, הרי שברגע שהתבצעה בחינה קונקרטית של האסיר הפרטני, הליקוי המקורי נתקן. 3. **חומרת הידיעות והשפעתן על החלטת בית המשפט:** בית המשפט סקר את הידיעות הביטחוניות שהוצגו לגבי העותר. * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט מתערב בהחלטות מנהליות רק אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. * **החידוש:** בית המשפט מצא כי נוכח היקף וחומרת הידיעות הביטחוניות (חשש לפגיעה בבטחון הציבור, בשמירת הסדר במתקן), ההחלטה שלא לאפשר ביקורים אינה בלתי סבירה, ואינה מאפשרת לשקול סעד חילופי (כגון ביקורים בפיקוח) בשלב זה. 4. **חובת יידוע והליך הוגן בהארכת מניעת ביקורים:** בית המשפט מדגיש את חשיבות ההליך הוגן גם בהליכי הארכה. * **העיקרון המשפטי:** תקנה 12(ו) לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת חובת מסירת הודעה לעצור ולסניגורו במקרה של הארכת מניעת ביקור. * **החידוש/הבהרה:** בית המשפט קובע כי בכל הארכת מניעת ביקור, יש לפעול על פי שיקולים פרטניים, ויש לאפשר לכל אסיר למצות את זכויותיו באמצעות יידוע מראש על פי המנגנון הקבוע בחוק. מכיוון שלא ניתן מענה לנושא זה, בית המשפט מבהיר זאת להלן, וזאת גם מכוח "חזקת התקינות". 5. **השפעת הליכים תלויים ועומדים:** בית המשפט מתייחס לעתירות תלויות ועומדות בבג"ץ בנוגע לתנאי אסירים ביטחוניים, ומציין כי במסגרתן הובהר כי השקילת הסיכונים נעשית באופן פרטני. זה מחזק את עמדתו של בית המשפט בדבר הצורך בבחינה פרטנית. 6. **התייחסות לכללים המנהליים:** בית המשפט מבהיר כי שב"ס פועל מכוח התקנות ולא מכוח הכללים המנהליים, שהם נועדו להקל תנאים, ולא לשלול זכויות. **מסקנה:** בית המשפט דחה את העתירה, תוך שהוא קובע כי למרות שהמניעה הרוחבית של ביקורים ללא התייחסות פרטנית פסולה, הרי שבמקרה זה, בקשת העותר לביקורים נבחנה פרטנית. נוכח חומרת הידיעות הביטחוניות שהוצגו לגביו, ההחלטה שלא לאפשר את הביקורים בשלב זה אינה בלתי סבירה. עם זאת, בית המשפט מטעים על חובת שב"ס לבצע בחינה פרטנית בכל מקרה של הארכת מניעת ביקורים, וליידע את העצור וסניגורו בהתאם להוראות החוק. **חידושים משפטיים עיקריים:** * הדגשת ההבחנה המחייבת בין מניעת ביקורים רוחבית (שאינה חוקית) לבין בחינה פרטנית של כל בקשה, גם אם נעשית במסגרת החלטת הארכה. * קביעה כי גם אם החלטת הארכה ראשונית הייתה פסולה, הליקוי תוקן עם ביצוע בחינה פרטנית של העותר הספציפי. * חיזוק חובת היידוע וההליך ההוגן בהליכי הארכת מניעת ביקורים.