בע"מ 2433/04

תקציר

במקרה זה הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה להגדיל את תשלומי המזונות שעל אב, רופא ופסיכיאטר לשלם עבור שני ילדיו הקטינים. בתחילה קבע בית המשפט לענייני משפחה מזונות בסך 1,250 ש"ח לילד, אך בית המשפט המחוזי העלה אותם ל-3,000 ש"ח לילד לחודש, ובסך הכל 6,000 ש"ח. האב ערער על העלאה זו, וטען כי הכנסותיו הפנויות והוצאותיו ההכרחיות לא נלקחו בחשבון במדויק, ובפרט ציין ניכויים בגין הלוואות והתחייבויות מקצועיות בסך 2,500 שקל. המשיב, אמם של הילדים ומורה במקצועו, טענו כי ההעלאה הראשונית הייתה מוצדקת, תוך הדגשת פוטנציאל ההכנסה של האב וגילויו החלקי של הכנסות מפרקטיקה פרטית. החלטת הערעור הכירה בחוסר איזון הן בהתחשב במצבו הכלכלי של האב והן בזכותו לקיים משק בית נפרד, חרף נימוקיו לעזיבת בית המשפחה. נטען כי פסק הדין המקורי העניש את האב שלא לצורך על בחירותיו האישיות בחיים, שאין בהן כדי לגרוע מצרכי החיים שלו. בית המשפט החליט להפחית את סכום המזונות ל-2,000 שקל לילד, ובסך הכל 4,000 שקל בחודש, בנימוק שבעוד שהתמיכה בצרכי ילדיו היא בעלת חשיבות עליונה, יכולתו הכלכלית וצרכיו אינם מאוזנים כראוי. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, תוך שינוי פסק הדין הקודם, ללא הצדקה להוצאות נוספות, וקבע כי תשלומי מזונות העבר יישמרו על ידי הילדים.