בג"צ 2162/20

תקציר

העתירה מבקשת לחייב את ועדת הבחירות המרכזית להעביר לעותרים מסמכי בחירות שונים ולהורות לגופים אחרים להעביר חומרים לוועדה לצורך בדיקה נגדית, לצורך בדיקת טוהר הבחירות שנערכו לכנסת ה-23. העותרים טוענים כי החומרים נחוצים לשם מילוי חובתם כחברי ועדת הבחירות המרכזית ולשם פיקוח על טוהר הבחירות. המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה מכמה עילות סף: סעד חלופי, שיהוי ועתירה תיאורטית ואי מיצוי הליכים. לגופו של עניין, טוענים המשיבים כי המחוקק לא התכוון להעניק לחברי ועדת הבחירות המרכזית זכות בלתי מוגבלת לקבל מידע, וממילא הזכות לעיין בחומר הבחירות אינה נצחית. המשיבים מדגישים את שיקול הדעת הרחב הנתון ליו"ר ועדת הבחירות בעניינים שבסמכותו, ומציינים את הליכי הבדיקה והבחינה המקיפים שעורכת הוועדה. לטענת המשיבים, העותרים לא הציגו כל ראיה קונקרטית שתתמוך בטענותיהם החמורות בדבר פגיעה בטוהר הבחירות, ובקשתם מהווה "מסע דיג" בלתי סביר לראיות. בית המשפט מסכים עם עמדת המשיבים ודוחה את העתירה הן מטעמי סף והן מטעמים לגופו של עניין. העתירה נתפסת כניסיון לאסוף ראיות לערעור בחירות עתידי, והיא נגועה בשיהוי, שכן היא הוגשה תשעה ימים לאחר פרסום תוצאות הבחירות. בית המשפט מדגיש את הצורך לכבד את לוח הזמנים שקבע המחוקק לבחירות ואת סופיות תוצאות הבחירות. השופטים מציינים את הצעדים חסרי התקדים שנקטה ועדת הבחירות המרכזית להבטחת טוהר הבחירות, ואת החומר הרב שכבר הועבר לעותרים. בית המשפט מוצא כי בקשת העותרים לגילוי מסמך מקיף אינה מעוגנת בחוק, עלולה לפגוע בהוראות פרטיות וסודיות ואינה מצדיקה השקעת משאבים רבים. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי בדיקת ועדת הבחירות המרכזית במאות קלפיות במגזר הערבי, בעקבות פניות העותרים ומפלגות אחרות, לא העלתה כל פגם, למעט בשלוש תחנות שהועברו לחקירת משטרה.