ת"א 38305-07-12

תקציר

זהו סיכום פסק דין בסכסוך מקרקעין מורכב בו מעורבים מספר צדדים. כלב נורית, בעלת חלקת אדמה, הגישה תביעה נגד אחותה טלמור רינה וגיסה יוסף טלמור. נורית טענה כי הם, יחד עם אמו של יוסף, טובה ויטנברג, השתלטו שלא כדין על דירה נוספת שנבנתה על הקרקע ללא הסכמתה. דירה נוספת זו הייתה אמורה להיכלל בבניין מגורים גדול יותר שנבנה על המגרש במסגרת הסכם קומבינציה בין נורית לבין קבלן בשם אריאל סולסי בע"מ בראשות אריאל סולסי. בתוך כך, טובה ויטנברג הגישה תביעה נפרדת גם נגד אריאל סולסי בע"מ ואריאל סולסי, בטענה כי רכשה את הדירה הנוספת המדוברת מהקבלן. השופט בחן ביסודיות את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. הם קבעו כי גרסת האירועים שהציגו רינה, יוסף וטובה אינה אמינה. השופט קבע כי השטח הנוסף אינו דירה עצמאית אלא הרחבה של דירתם של רינה ויוסף. יתר על כן, הוא מעולם לא נמכר לטובה, למרות טענותיה. השופטת קיבלה את טענתה של נורית כי סמכה על אחותה וגיסה שינהלו את הליך הבנייה ולא הייתה מודעת לאי-סדרים. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובתה של נורית, והכיר בזכויות הבעלות שלה על השטח הנוסף. עוד נקבע כי רינה ויוסף טלמור סיפחו שלא כדין את השטח לדירתם ללא הסכמתה של נורית. לפיכך, נורית ורינה החזיקו כל אחת בזכויות שוות במרחב. השופטת דחתה את טענתה של טובה ויטנברג ואישרה כי אין לה זכויות בבניין. בנוסף, המליצה השופטת לכל הצדדים לפנות לוועדות התכנון והבנייה על מנת להסדיר את הנושא מבחינה משפטית והציעה להעביר העתק מפסק הדין לעיון ועדות אלה. עוד פירט פסק הדין תרחישים אפשריים לתוספת השטח, לרבות פוטנציאל ליצירת דירה עצמאית במקום, בכפוף לאישור הרשויות הרלוונטיות. פסק הדין הדגיש את מורכבותם של סכסוכי נדל"ן ואת הצורך בבהירות ובשקיפות בעסקאות מסוג זה.