LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בג"צ 8007/19

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך8007/19
📂
סוג הליךבג"צ
📅
תאריך30 באפריל 2020
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםיוסף חיים וייכלד נ' מדינת ישראל - שירות הביטחון הכללי
👨‍⚖️
שופטיםג' קרא, מ' מזוז, י' וילנר

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח בית המשפט: 1. מיצוי הסעדים המנהליים: - בית המשפט מדגיש את העיקרון לפיו יש להפעיל ביקורת שיפוטית רק לאחר שהעותר מיצה את ההליכים המנהליים הקיימים. זה מעוגן בדוקטרינה שבתי המשפט צריכים להימנע מהתערבות מוקדמת, לקדם יעילות ולכבד את הסמכות שהואצלה. - בית המשפט מפנה למקורות מוסמכים, כגון בג"ץ 6159/18 אבירם נ' שר התחבורה, הדגיש כי דיאלוג ישיר עם רשויות המינהל יכול לייתר את הצורך בהליכים משפטיים, ובכך לשמור על הפרדת הרשויות והאוטונומיה המנהלית. 2. פרשנותו ויישומו של סעיף 8(א) לחוק השב"כ: - בית המשפט מפרש את הסמכות הסטטוטורית הרחבה המוקנית לפי סעיף 8(א), ובמיוחד מבחין בין איסוף מידע (סעיף 8(א)(1)) לבין פעולות חקירה של חשודים (סעיף 8(א)(3)). קריאה מורכבת זו מדגישה את כוונת החקיקה להעצים את השב"כ בהקשר המבצעי שלו – בעיקר פעולות מניעה צופות פני עתיד הקשורות לביטחון לאומי. - המקרה מחזק את העובדה כי יש להתאים את פעולות השב"כ לתפקידי המניעה והמודיעין שלהם, ולהבדיל אותם מחקירות משטרה מסורתיות המכוונות לעבר. 3. ביקורת שיפוטית על חקירות שב"כ: - בית המשפט דן באפשרות להרחיב את פסיקת בג"ץ 5277/13 לכל חקירות השב"כ, תוך הדגשת חשיבותם של אמצעי הגנה פרוצדורליים – כגון יידוע הנחקרים כי ההשתתפות היא מרצון והבהרה כי לא ניתן להשתמש בהצהרותיהם בבית המשפט אם הם בוחרים שלא לשתף פעולה. - למרות שבית המשפט אינו פוסק ישירות על הרחבת עקרונות אלה, הוא מדגיש את הצורך בפרוטוקולים פרוצדורליים נאותים המכבדים את זכויות הפרט במהלך חקירות מודיעיניות וביטחוניות, ומאותת על פתיחות לנורמות שנוסחו על ידי בית המשפט המאזנות בין צורכי ביטחון לבין הגנות משפטיות. 4. נוהל ועיתוי בליטיגציה: - בית המשפט מדגיש את חשיבותן של עתירות בזמן, ומציין כי עיכוב בהגשתן, במיוחד לאחר החלטות מנהליות, פוגע בתוקף העתירה - ומדגיש חידוש פרוצדורלי המרתיע תביעות מיושנות. - הוא מכיר בשיקול הדעת המוענק לרשויות אכיפת החוק בהליכי חקירה ומסרב להתערבות שיפוטית כאשר אין נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהנהלים המקובלים. 5. חדשנות משפטית: - הכרת בית המשפט בכך שאופי פעילות השב"כ צופה פני עתיד מטבעה ועשוי להיות שונה מחקירות משטרה מסורתיות מהווה חידוש פרשני. גישה זו מכבדת את המנדטים הייחודיים של סוכנויות המודיעין תוך הטמעת אמצעי הגנה בהתנהלותם הפרוצדורלית. - הדגש על בהירות פרוצדורלית – כגון יידוע עצירים על התנדבות ושימוש ראייתי – הוא סטנדרט מתפתח שמטרתו להגן על זכויות הפרט במסגרת פעולות הביטחון, ומשקף איזון דק בין ציווי ביטחוני לבין הגנות משפטיות. לסיכום, מקרה זה מגבש עקרונות מבוססים של מיצוי והוגנות דיונית תוך קידום עדין של הגישה הפרשנית כלפי רשויות השב"כ – תוך כיבוד תפקידן המיוחד במסגרת הביטחון הלאומי – באמצעות חידושים פרוצדורליים המקדמים שקיפות וזכויות הפרט בחקירות ביטחוניות.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפליליחוק שירות הביטחון הכללי

בג"צ 8007/19 יוסף חיים וייכלד נ' מדינת ישראל - שירות הביטחון הכללי, עליון (30.4.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית