ת"פ 1188/05

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות הקשורות לתאונת דרכים, ביניהן גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בחוסר זהירות והיזק לרכוש ולאנשים ברשלנות. המחלוקת העיקרית בתיק הייתה האם רשלנותו של הנתבע גרמה למותה של תינוקת שאמו נפגעה בתאונה. השופט סקר בהרחבה את הראיות שהוצגו הן על ידי התביעה והן על ידי ההגנה בנוגע לנסיבות התאונה ומצבם של כלי הרכב המעורבים. נקבע כי הנאשם לא שמר על מרחק בטוח מהרכב שלפניו, מה שהוביל להתנגשות. עוד קבע השופט כי הנאשם נהג במהירות בלתי סבירה, בהתחשב בתנאי הדרך. כמו כן, השופטת בחנה את השאלה האם היילוד יכול להיחשב "אדם" על פי החוק, שכן התאונה אירעה בעודו ברחם אמו. השופט הגיע למסקנה כי יש לראות ביילוד אדם, שכן הוא נולד חי לאחר מאמצי החייאה נמרצים, ולכן ניתן להטיל אחריות פלילית על הנאשם בגין גרימת מותו. השופטת שקלה בכובד ראש את הראיות הרפואיות והטיעונים שהציגו הצדדים בנוגע לסיבת מותו של היילוד, ובחינה ספציפית את סוגיית היפרדות השליה והקשר שלה לתאונה. השופט שוכנע כי התביעה הצליחה להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין רשלנות הנאשם לבין מותו של היילוד. בסופו של דבר, הרשיע השופט את הנאשם בכל סעיפי האישום: גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בחוסר זהירות, גרימת נזק רשלני לרכוש ולאדם, נהיגה במהירות בלתי סבירה ואי שמירת מרחק בטוח. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 18.11.2009.