ו"ע 49693-04-14

תקציר

הערעור נסוב סביב סיווגה של עסקה בין חברת קסם לעיריית מודיעין עילית כביטול או מכירה חוזרת. אם זה נחשב ביטול, אז קסם זכאית להחזר מס. השופט מצדד במשיב, וקובע כי יש לסווג את העסקה כמכירה חוזרת, ולא כביטול. לכן, קסם אינה זכאית להחזר מס. החלטה זו מבוססת על מספר גורמים. ראשית, העירייה החזיקה והפעילה בית ספר בשטח במשך מספר שנים. שנית, הזכויות בנכס נרשמו על שם העירייה. שלישית, חלף פרק זמן משמעותי בין עסקת המכר לבין ביטולה, במהלכו החזיקה העירייה בנכס. רביעית, רוב תמורת המכירה שולמה לקסם. חמישית, השופט מטיל ספק במערכת היחסים בין קסם לעירייה, וטוען כי היא חורגת ממערכת היחסים העסקית הרגילה בין יזם לרשות מקומית, אם כי הוא אינו מגיע למסקנה כי הייתה קנוניה. שישית, השופט מצביע על חוסר בהירות בנוגע להיבטים הכספיים של העסקה, כגון טענתו של קסם כי העירייה שילמה רק 60% מהתמורה המוסכמת, שהשופט מוצא כשגוי. לבסוף, השופטת מפנה להוראות הסכם הביטול, הקובעות כי החזרת כספים מהעירייה לקסם מותנית בביצוע הסכם בנייה. השופט דן גם בטענת המערערים כי התנגדותם לשומת המס לא טופלה על ידי המשיב בתוך פרק הזמן הקבוע, טענה שהמשיב מכחיש. השופט מצדד במשיב וקובע כי אין לראות במסמך המערערים התנגדות, וכי החלטת המשיב ניתנה בתוך פרק הזמן הקבוע. לפיכך, ממליצה השופטת לדחות את הערעור הראשון (רע"א 54736-06-12), ולקבל חלקית את הערעור השני (49693-04-14), לבטל את שומת מס השבח, ולהחזיר את שומת מס הרכישה לשלב ההשגה לצורך קביעת שווי המכירה. קסם חויב לשלם למשיב 40,000 ש"ח הוצאות ושכר דירה, ולעירייה 10,000 ש"ח.