סע"ש 19183-06-21

תקציר

התובע, מר מוחמד עבד אלוואדי, עבד אצל הנתבע, מר נשאת מנסור, בין השנים 2019-2021 בענף הבנייה. התובע טען כי הנתבע הפר את זכויות העבודה שלו, לרבות אלה הקשורות לצו ההרחבה בענף הבנייה. בית המשפט פסק לטובת התובע על פי רוב. נפסק כי צו ההארכה בענף הבנייה חל על העסקתו של התובע. בית הדין קבע כי שעות העבודה של התובע יהיו בימים ראשון עד שישי, בין השעות 7:00-16:00, ובימי שישי בין השעות 07:00-14:00, ללא הפסקות. השכר היומי נקבע על 350 שקל נטו, שווה ערך ל-400 שקל ברוטו, והשכר הקובע חושב כ-10,000 שקל לחודש. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע לא פיטר את התובע, אלא התובע נטש את עבודתו, ולכן התובע לא היה זכאי לפיצויי פיטורים או דמי הודעה מוקדמת. עם זאת, הוא היה זכאי להפרשות בגין פיצויי פיטורים והטבות אחרות. הנתבע חויב לשלם לתובע סכומים שונים, לרבות הפרשות בגין פיצויי פיטורים (10,908 ש"ח), תגמולים (11,817 ש"ח), פדיון חופשה (8,905 ש"ח), הוצאות נסיעה (3,450 ש"ח), דמי הבראה (4,661 ש"ח), דמי חגים (3,600 ש"ח), גמול שעות נוספות (4,545 ש"ח) בגין שכר מרץ 2021 (3,500 ש"ח) וכן פיצויים נוספים לפי חוק הגנת השכר (3,000 ש"ח) ואי הודעה לעובד (2,500 ש"ח). כמו כן נדרשה הנתבעת לשלוח לתובע מכתב שחרור בנוגע לכספי הקרן שנצברו לו. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪. על פסק הדין ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.