בר"ע 75/71

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת על כספי פיצויים המגיעים למשיב שנפגע בתאונת דרכים. עורך דינו של המשיב הורה לשלם למבקש סכום מסוים מכספי הפיצויים. עם זאת, אדם אחר השיג פסק דין נגד המשיב והטיל עיקול על כספי הביטוח. המבקש, שביקש לתבוע את הסכום שהובטח לו, ביקש לעקל את כספי המשיב שבידי חברת הביטוח ועורך הדין, וכן למנוע את הוצאת הכספים מההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אך בית המשפט העליון פסק לטובת המבקש. פסק דינו של בית המשפט העליון הבהיר את תקנות סדר הדין האזרחי המתוקנות הנוגעות לעיקולים זמניים. בית המשפט קבע, כי כספי המשיב ניתנים להצמדה זמנית על ידי המבקש, וכי יש להודיע על כך לעורך דינו של המשיב וללשכת ההוצאה לפועל. עוד קבע בית המשפט כי כספי פיצויים בגין נזקי גוף אינם פטורים מעיקול וכי המבקש הביא ראיות מספיקות לכאורה לתמיכה בתביעתו. כמו כן, הונחה ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, וצו ההוצאה לפועל לטובת שחר נשמר. בהחלטה הודגש כי הימנעותה של המשיבה מנקיטת עמדה בהליכים פעלה נגדה, ובית המשפט קיבל את הערעור והורה לצדדים לפעול על פי התקנות המתוקנות. השופט זוסמן, יחד עם השופט מני והשופט קיסטר, הדגישו כי בקשת המבקש לעיקול זמני הייתה מוצדקת, מה גם שהמשיב לא התנגד לה.