ע"א 2054/01

תקציר

עניינו של הערעור בתיק של פינוי דירה ברחוב קריניצי בנתניה. המשיבה טענה לזכויות כ"דיירת ממשיכת" לפי חוק הדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, לאחר מות אביה. בית משפט השלום פסק תחילה לטובתה, והכיר בקשר שלה לדירה למרות היעדרויות משמעותיות בחו"ל, בנימוק של תכליתו החברתית של החוק. המערערת, לעומת זאת, ערערה על כך, הדגישה את היעדרותה של המשיבה מישראל במשך 31 חודשים במהלך שלוש השנים הקריטיות שקדמו למות אביה, וטענה כי הדבר מעיד על כך שמקום מגוריה היה בצרפת. בערר הובהר כי החוק מחייב שהייה עם הזכאי לפחות שלוש שנים בסמוך לפני פטירתו, והיעדרות של 85% בלבד אינה יכולה לעמוד בתנאי זה. בית המשפט הדגיש כי פרשנות מרחיבה יותר עלולה לפגוע במטרה של החוק לשמור על דיור ציבורי לנזקקים באמת. בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהמשיבה עמדה בקריטריונים של "דיירת ממשיכת", שכן היא לא הוכיחה שהתגוררה בדירה באופן סדיר לפני פטירת אביה. משכך, התקבל הערעור והורה למשיב לפנות את הדירה עד ליום 1.3.2005, מבלי להטיל הוצאות על מי מהצדדים. פסק הדין מדגיש את התעדוף של מתן דיור ציבורי לדיירים זכאים באמת ומכיר בתפקידה של ההחלטה המנהלית בהכרעה בעניינים אלה.