ע"פ 70722/06

תקציר

שני ערעורים נדונו במשותף, בעקבות פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בעבירות של שוחד בחירות, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. המערערים היו חברת כנסת, שהייתה גם סגנית שר, והנהג שלה. הנהג היה עד מדינה. בית משפט קמא אימץ את עדותו של הנהג ומצא את שני המערערים אשמים בכל הסעיפים. בית המשפט בערכאה הראשונה הטיל על הח"כ עונש מאסר של 18 חודשים, מתוכם 8 חודשי מאסר בפועל והיתר מאסר על תנאי, וכן קנס של 75,000 ₪ או 150 ימי מאסר. על הנהג נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 3 חודשים לעבודות שירות והיתר מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר וחתימה על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מכל אחת מהעבירות בהן הורשע. הסוגיות העיקריות שעמדו בפני ערכאת הערעור היו האם יש מקום להתערב בממצאים העובדתיים ובקביעות המהימנות של בית משפט קמא, פרשנותן של הוראות מסוימות בחוק הבחירות לגופים ציבוריים ובחוק המפלגות, מודעותם של המערערים ל"שליטה המפלגתית" בבחירות, הרשעה בעבירת ההדחה בחקירה, והעונש שהוטל על המערערים. ערכאת הערעור קבעה, כי ממצאיו העובדתיים ומהימנותו של בית משפט קמא אינם שרירותיים אלא מבוססים על דיון מעמיק בראיות ובטענות, ועל כן אין עילה להתערבות. בסוגיית הדין החל, קבע בית המשפט כי לשאלה אם תחולתו של חוק הבחירות היא ישירה או עקיפה יש משמעות תיאורטית בלבד, שכן העבירה שבה הורשעו המערערים זהה. באשר לפיקוח המפלגה על הבחירות, מצא בית המשפט כי הבחירות אכן נערכו בפיקוח המפלגה, וכי לא יעלה על הדעת שח"כ המערערת לא ידעה זאת. אשר לעבירת ההדחה שבחקירה, קיבל בית המשפט את טענת המערער כי ספק אם התנהגותו השפיעה על החלטת הנהג להדיחו, ועל כן זיכה אותו מעבירה זו, אך הותיר על כנה את ההרשעה בשיבוש הליכי משפט. בהתייחסו לגזר הדין קבע בית המשפט כי הצטברות כל מעשיה של ח"כ המערערת אינה מצדיקה התערבות בעונש שהוטל עליה, וכי יש לתת משקל יתר לשיקולי הרתעה, אופי העבירה ואופי העבריין. לפיכך, גם הערעור על גזר הדין נדחה. מאחר שהנהג לא ערער על גזר דינו, בית המשפט לא התערב בו, למרות שזיכה אותו חלקית.