ת"א 2142/08

תקציר

פסק הדין משרטט מחלוקת בין התובעים, שבבעלותם חלקת קרקע הסמוכה לשדה התעופה שדה דב בתל אביב, לבין הנתבעת, מדינת ישראל, אשר השתמשה בחלק ממקרקעי התובעים ללא רשותם כנתיב טיסה לשדה התעופה. התובעים דורשים את פינוי הנתבע מאדמתם ופיצוי בגין התפיסה והשימוש שלא כדין ברכושם. פסק הדין מקבל את טענת התובעים בחלקה. היא מורה לנתבעת לפנות את הקרקע הכבושה עד ליום 30.6.2014 ולשלם לתובעים דמי שימוש נאותים בסך 932,989 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום יצבור הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק ממועד פסק הדין ועד לתשלומו. בנוסף, הנתבע יישא בהוצאות התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 400,000 ₪, באותם חיובים נוספים. תביעת התובעים לדמי שימוש מעבר לשנת 2010 לא צוינה בכתב התביעה המתוקן אלא גם התקבלה, והנתבעת תפצה את התובעים בגין שנים אלו לפי התעריף שייקבע על ידי שמאי. פסק הדין דוחה את טענות הנתבעת בדבר תקופת ההתיישנות והוויתור הנטען של התובעים על זכויותיהם. היא קובעת את 1 בינואר 1998 כתאריך ההתחלה של תקופת ההתיישנות. פסק הדין פוסק לטובת התובעים גם לגבי גודל השטח שבגינו יש לחשב את דמי השימוש, שיעור האגרות הללו והיעדר ניכוי בגין דרך המובילה למגרש. יתר על כן, היא מורה לנתבעת להסיר את ידה מהמקרקעין הכבושים אך מעניקה תקופת חסד עד יוני 2014 כדי למזער את ההפרעה לשימוש הציבור בשדה התעופה. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין של בית המשפט העליון בתוך 45 יום מיום קבלת העתק פסק הדין.