בש"פ 2123/14

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למקרה של ערעור על מעצר. קיימות די ראיות להוכחת אשמתו של המערער ואין מחלוקת בדבר עילת המעצר. הערעור מבוסס על עקרון השוויון והשלכותיו על המשך מעצרו של המערער. הכלל הוא שיש להתייחס לאנשים שווים באופן שווה, ועקרון השוויון חל על דיני מעצר ומעצר. עם זאת, מקובל להתייחס לנאשמים באופן שונה אם קיימים ביניהם הבדלים רלוונטיים הנוגעים לשאלת המעצר. במקרה דנן, המערער נטל חלק מרכזי ופעיל יותר באירועים המתוארים בכתב האישום בהשוואה לנאשמים האחרים. הוא בעל עבר פלילי עשיר יותר ומעורבותו באירועים מצביעה על מסוכנות גבוהה יותר משאר הנאשמים. בנוסף, נסיבות המקרה, הכוללות שורה של איומים ומעשי אלימות כלפי משפחה, המסתיימים בניסיון רצח, חמורות דיין כדי להצדיק את מעצרו של המערער לשם הבטחת שלום הציבור. ההבדלים המשמעותיים בין המערער לבין יתר הנאשמים מצדיקים את המשך מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. לפיכך, העתירה לשחרור מחמת הפליה נדחית, וצו המעצר עומד בעינו.