ע"א 62199-10-15

תקציר

ערעורו של המערער התקבל בחלקו. המשיבים, ובהם מחפוז, חויבו לשלם את חוב הארנונה של החברה, מכוח חוק ההסדרים. הערעור שכנגד נדחה, שכן המשיבים, למעט מחפוז, לא היו זכאים להגישו, והטענות בו היו חסרות שחר. החלטתו של בית משפט קמא שלא להרים את מסך ההתאגדות התקבלה, שכן המערערת לא הביאה ראיות מספיקות למרמה או לחוסר תום לב, והטענה לא נטענה די הצורך בכתב התביעה. גם הטענה כי החוב אינו סופי נדחתה, שכן ממצאיו של בית משפט קמא בעניין זה עוגנו בחומר הראיות. על המשיבים היה לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המערער, והפיקדונות הן מהמערערת והן מהמשיבים יוחזרו בהתאם. מחפוז נחשב לבעל שליטה על פי פקודת מס הכנסה, ולכן יש להטיל עליו את האחריות לחוב החברה, למרות שלא היה בעל מניות רשום. ההגדרה של בעל שליטה לפי הפקודה פורשה כך שתכלול גם אדם שיש לו זכות למנות מנהל, שהיה בידי מחפוז. יתר הטענות בערעור שכנגד נדחו אף הן.