בש"פ 7284/17

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לבקשה להארכת מעצרו של משיב שהוגש נגדו כתב אישום במספר אישומים הנוגעים להתנהגות אלימה כלפי בת זוגו, אותה חשד כי בגדה בו. סעיפי האישום נגדו כוללים החזקת נשק, תקיפה, מעשה מגונה, סחיטה באיומים, כליאת שווא, איומים, קבלת דבר מה בתחבולה, פגיעה בפרטיות, חדירה שלא כדין לחומר מחשב ואיומים בכתב ברצח. מעצרו של המשיב נקבע תחילה עד תום ההליכים נגדו, והבקשה מבקשת להאריך מעצר זה ב-90 יום נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי. בבואו לבחון את הבקשה, על בית המשפט לאזן בין זכותו של המשיב לחירות לבין הצורך להבטיח את שלום הציבור ואת תקינות ההליך הפלילי. המסוכנות הנשקפת מהמשיב נחשבת חמורה בשל אופי העבירות ונסיבות ביצוען. בית המשפט נוקט משנה זהירות בבחינת חלופות מעצר במקרים של אלימות במשפחה ומכיר בכך שמרחק גיאוגרפי לא תמיד יכול לשלול את הסיכון הנשקף למתלוננת. מסוכנותו של המשיב חורגת מעבר למתלונן גם לצדדים אחרים המעורבים בסכסוך המשפחתי המורכב. תסקיר שירות המבחן מעריך את הסיכון הנשקף מהמשיב כגבוה ואינו ממליץ על אף אחת מהחלופות המוצעות או על פיקוח אלקטרוני. באשר להתקדמות ההליך העיקרי, אף שתיק התביעה טרם הסתיים, כבר התקיימו מספר דיוני הוכחות, ודיונים נוספים מתוכננים בתקופה הקרובה. בית המשפט מכיר בכך שההליך מתקדם באופן משביע רצון ואין לעכבו יתר על המידה. נוכח המסוכנות החמורה הנשקפת מהמשיב, נעתר בית המשפט לבקשה והאריך את מעצרו ב-90 יום או עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי, לפי המוקדם מביניהם. החלטה זו התקבלה על יסוד חזקת הסכנה, היעדר חלופות מתאימות וקצב משביע רצון של ההליך העיקרי.