ב"ל 18745-02-23

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי בדבר מועדי הגשת תביעות למוסד לביטוח לאומי לקבלת תגמולים כספיים. לבית המשפט אין סמכות להורות למכון לאשר תביעות מעבר למגבלת 12 החודשים הקבועה בחוק. תכליתו של סעיף זה, כפי שפורשה בפסקי דין קודמים, היא ליצור הבחנה בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. בית המשפט מדגיש כי ביטוח סוציאלי, מטבעו, אינו מקנה זכויות קנייניות לגמלאות מבלי לעמוד בדרישות הקבועות בחוק. לפיכך, הגשת תביעות כפופה למגבלות זמניות למניעת גירעונות תקציביים ולשמירה על העתודה הכספית לחלוקה. במקרה הספציפי הנדון, טענות התובע בדבר קשיים נפשיים והיעדר חשבון בנק לא היוו הצדקה מספקת לאי עמידה בלוח הזמנים. בית המשפט מציין כי עדותו של התובע בעניינים אלה הייתה סותרת ולא אמינה. בנוסף, אין על המכון חובה ליידע את הפרט על זכויותיו, שכן קיימת חזקת ידיעת החוק. לפיכך, התביעה נדחית בשל ההגשה המאוחרת, ובית המשפט אינו פוסק הוצאות כלשהן. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם. לתובע הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.