ת"א 18218-10-11

תקציר

פסק הדין דן באכיפת דיני התכנון והבנייה בהליך אזרחי. בנייה בלתי חוקית והפרות של חוקי התכנון אינן מקלות ראש, שכן הן פוגעות בשלטון החוק ובסדר הציבורי. עם זאת, המקרה הספציפי שלפנינו אינו מצדיק מתן סעד לתובע. התובע הסכים תחילה לעבודות הבנייה שביצע הנתבע, אך חזר בו מהסכמתו רק לאחר שהתעוררה מחלוקת בנוגע לביצוע העבודה, שאינה מזכה אותו בסעד. יתר על כן, התובע לא הצליח להוכיח כי הבנייה גרמה לו אי נוחות או נזק כלשהו, שכן טענותיו בדבר חסימת נוף והסגת גבול לרכושו לא הוכחו. הסכמת התובע לבנייה, יחד עם היעדר הוכחת נזק, משמעה כי בקשת התובע לסעד כנגד בניית הנתבע נדחית. מסקנה דומה מגיעה גם לגבי החלונות הישנים בביתו של הנתבע, שכן הסכם העבר של התובע והחדירה המינימלית לפרטיות אינם מצדיקים להורות על סגירתם. ככלל, השופט מורה על מחיקת התביעה כולה, ללא כל הוצאות, בשל הבנייה הבלתי חוקית של הנתבעת. פסק הדין מדגיש כי תוצאה זו אינה מכשירה את מעשיו של הנאשם ומדגיש את ההשלכות השליליות של בנייה ללא היתר. לבסוף, השופט מביע תקווה כי הצדדים יבססו יחסי שכנות טובים בהמשך.