עב"ל 18350-05-17

תקציר

הערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה מערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות את טענות המערערת כנגד החלטות המוסד לביטוח לאומי ("המכון") בעניין קצבת הנכות של המערערת. המערער, רולנד באביף, ביקש לקבוע מועד רטרואקטיבי מוקדם יותר לתחולת קצבת הנכות שלו. המכון קבע כי נכותו של באביף החלה בנובמבר 2013, ובאביף טען כי המועד המתאים צריך להיות יולי 2013. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי ערעורו של באביף למכון, שהוגש באוגוסט 2014, לא הוגש במועד ולא סיפק כל הצדקה לעיכוב. משכך, דחה בית המשפט את טענותיו של באביף בדבר מועד ההתחלה המתאים של נכותו, וכן את בקשתו כי המכון יבחן מחדש את תביעתו. בערעור קבע בית הדין הארצי לעבודה כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר צריכה לעמוד בעינה. בית המשפט קבע כי ערעורו של באביף למכון היה צריך להיות מוגש בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת המכון, ובאביף לא סיפק נימוקים משכנעים לעיכובו. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי מצבו הרפואי של בבייף לא מנע ממנו לנהל את ענייניו בתקופה הרלוונטית, כפי שעולה מהסדר החוב שביצע במקביל עם המכון. בית המשפט דחה גם את טענתו של באביף כי היה על המכון להודיע לו על טעותו בהגשת הערעור למכון ולא לבית המשפט, שכן הערעור לא נבע מטעות. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין בסמכותו לשנות את מועד הופעת נכותו של באביף, והחלטת המכון לדחות את בקשתו לבדיקה חוזרת הייתה סבירה. לפיכך, דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של באביף, ובכך חיזק את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ובחר שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בנסיבות המקרה.